הכיבוש הרומאי-ביזנטי
70-634
הכיבוש הרומאי 70-350
מ70 עד 135
עד שנת 70 היו מנהיגי
הסנהדרין:
הילל הזקן
100לפנהס-10 לספירה
היה צאצא מבית דויד.
היה מנהיג ליברלי ואהוד על ידי העם,הוא היה רגיש לצרכי העניים,בעיקר בעיניני
הלואות וחובות.
רבות הן מילות החוכמה שלו שמופיעות במשנה והתלמוד,
ובאמונה הישראלית כולה,כמו"ואהבת לרעך
כמוך"אל תעשה לחברך מה שאינך רוצה שיעשה לך"
ועוד.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9671&st=&pgnum=498
עמוד 498
שימעון בן הילל,בנו של הילל,הנהיג את הסנהדרין תקופה קצרה מאד בגלל חייו הארוכים של אביו,
וכנראה שעם מותו של הילל היה גם הוא כבר זקן למדי שהוא הניח לבנו,
רבן גמליאל הזקן,להמשיך את הנהגת הסנהדרין.
אפילו שאין הרבה מידע עליו אפשר להסיק בזמנו עבר שלטון הסנהדרין משלטון בזוגות לשלטון של מנהיג אחד.
http://books.google.co.jp/books?id=_hYEg_EkfrYC&pg=PA46&dq=shimon+ben+hillel&hl=ja&ei=zBVqTdX4LoycvgOB8qz
עמוד 46
רבן גמליאל,10-50
לספירה,
מבין יצירותיו יש את התפילה הכי חשוב בתורת ישראל,היא תפילת 18.
הוא גם ידוע בפעילותו
למען זכויות הנשים,בעיקר בעיניני גירושים.
רבי שמעון בן
גמליאל,50-70 לספירה,הוצא להורג על ידי הרומאים בזמן המרד יחד עם הכוהן הגדול.
אחרי המרד,הרומאים לא הרשו לבנו של שמעון,גמליאל השני,
להנהיג את הסנהדרין,והא התחבא עד שנת 96.
במקומו עלה רבי יוחנן בן זכאי.
בן זכאי אחראי לשיקומו הרוחני של העם כולו אחרי חורבן המקדש.
בן זכאי קבע מיבנהשבשפלת יהודה בית דין גדול שפרס את סמכותו על כל
היהודים בעולם,וקבע תפילות במקום הקרבת הקורבנות.
עם מותו של יוחנן בן זכאי בשנת 80,עלה גמליאל יחד עם רבנים
אחרים להנהגת הסנהדרין ביבנה,אך עד שנת 96 כלפי חוץ ההנהגה לא היתה בידיו כדי לא
להרגיז את הרומאים.
אך ידוע שסייר בארץ וכן בתפוצות ואף ברומא ,כדי לעודד את
העם אחרי החורבן.
ביבנה התרכזו כל חכמי ישראל ששרדו את החורבן,והחליטו ליצור הלכה בסיסית כתובה,ולסגור כל ויכוח פתוח על כל נושא,
בהתאם לשפיטת הרוב,ולפי הרוח הליברלית של הילל,
כדי שהעם גם בארץ וגם בתפוצות יהיה בקיא בהלכות התורה שבעל
פה גם ללא המקדש כמרכז העם.
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמוד 25.
לקראת מותו של גמליאל השני ב117,פרץ מרד יהודי במזרח
התיכון,בעיקר בצפון אפריקה.
גם יהודה השתתפה במרד,אך שוב,ללא תמיכת הסנהדרין.
במהלך המרד נרצחו אלפי יהודים וייונים בקרבות ביו יהודים
להליניסטים במצרים,לוב וקפריסין,המרד הסתים בבריחת המורדים ללוד שביהודה
ובטביחתם,יחד עם יושבי העיר.
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמוד 54
רבי שמעון בן גמליאל השני,היה עדין תינוק עם מות אביו ולכן
ממלא מקום הנשיא היה רבי עקיבא.
רבי עקיבא,13-136 ספירה,הוא מבין המפורסמים והחשובים
שבחכמי ישראל.
מכיון שחי 120 שנה,למד מכל החכמים החשובים,כמו רבי
טרפון,ויעשיה בן חניניה.
רבי עקיבא הוא בעצם מרכזה של התורה שבעל פה.הפילוסופיה שלו
היתה שלמרות שהכל כבר נקבע בשמים,יש עדין לאדם בחירה בין טוב ורע.
רבי עקיבא היה התומך העיקרי במרד בר כוכבא.
מרד בר כוכבא,132-135 לספירה
המרד התחיל בגלל שהקיסר הדרינוס החל בבנית עיר פגנית על
חורבות ירושלים,עיר בשם איליה קפיטולינה,וגם אסר את קיום ברית המילה,המצווה הכי
חשובה באמונה הישראלית.
לפי ההיסטוריון הרומאי דיו קסיו,היהודים צברו נשק והתאמנו
במשך שנים מבלי שהרומאים שמו לב לכך,חפרו מנהרות מסתור וצברו אוכל.
מסורות עיברים מוסרים שמנהיג המרד,שמעון בן כוזיבה,היה מפקד
קשוח שאימן את חיליו באימונים מפרחים ואף ניפה מהצבא את מי שלא עמד במבחני הגבורה
והכוח .
המרד היה ממוקם בעיקר ביהודה ובעבר הירדן.לא ברור אם בר
כוכבא שיחרר את ירושלים.
ערי הגליל ציפורי וטבריה לא השתתפו במרד,ותודות לכך הישוב
היהודי הגדול בגליל שרד את החורבן שבא אחרי המרד .
המרד התחיל ב132,כשהיהודים תקפו בזעם את הלגיון ה22 והשמידו
אותו.
אחרי נצחון זה היהודים טבעו מטבעות משלהם ובירתם היתה
ביתר,שמזוהה עם בתיר ביהודה למרות שיש סברות שבעצם היתה מול החוף,אולי באיזור
חדרה,שכן המקורות העיברים מוסרים שדם הנטבחים זרם לים כמו נהר.
הרומאים שלחו כוחות רבים מאד כדי לדכא את המרד.3 לגינות
מבריטניה ועוד 10 לגיונות אחרים ועוד 30 יחידות עזר נוספות שהגיעו מבולגריה,צרפת,מצרים,סוריה,הונגריה,ועוד.
המפקד הרומאי,סוורוס,נמנע מלהלחם ביהודים בקרב פתוח וגלוי,
הוא ארב לשירות האספקה והדרכים, לאט לאט הרעיב והחליש את היהודים.
עם נפילת ביתר
בתשעה באב ,כמו חורבן בית ראשון ושני,ומותו של בר כוכבא נכשל המרד.
לפי דיו קסיו,50 מבצרים חשובים ו985 כפרים יהודים נהרסו.
580,000 איש נהרגו בחרב,ומספר המתים ברעב ובמגיפות איננו
ברור.
מאות אלפי יהודים נמלטו והתחבאו במערות הרבות שחפרו והסתתרו
בהם,בעוד שאילו שנתפסו הובאו לשוק העבדים בחברון,עזה ומצרים.
מסופר שהיו כל כל הרבה שבוים ,שמחיר כל שבוי היה פחות ממחיר סוס.
http://books.google.com/books?id=_J5bdHyPprIC&pg=RA1-PA96&dq=bar+kokhba+revolt+hebron+gaza&hl=ja&ei=ztaMT%20hebron%20gaza&f=false
עמוד 89
http://books.google.com/books?id=mGIY62IssWQC&pg=PA253&dq=bar+kokhba+revolt+hebron+gaza+slaves&hl=ja&ei=molt%20hebron%20gaza%20slaves&f=false
לאחר דיכוי המרד,שם האיזור שונה מיהודה לפלסטינה,ועל חורבות
ירושלים נבנתה העיר האלילית,איליה.אך לעומת זאת מסתבר שהשם יהודה המשיך להיות
בשימוש.במציבה שהתגלתה באסיה הקטנה מצוין פלביוס בואטוס כמושל פחות יהודה עד 186
לסהנ.
בנוסף,הוטלו גזירות דתיות על היהודים.בנוסף לאיסור על המילה,נאסר
לימוד התורה ברבים,קיום בית דין,קריאת התורה,שמירת שבת והנחת תפלין וטלית,אפילו
טבילה נאסרה ועוד הרבה מצוות עשה חשובות.
גזירות אילו הוטלו על כל יהודי הארץ,גם על אילו שלא השתתפו
במרד.
הרבה יהודים,בינהם יהודים חשובים,הוצאו להורג על קיום מצוות
הדת בעוד שחכמים אחרים קימו את מצוות הדת בסתר.עם מותו של הדרינוס בוטלו הגזירות.
אחרי כשלון מרד בר כוכבא
130-160
מנהיג הסנהדרין,רבי שמעון בן גמליאל השני היה נער בזמן המרד
ולכן לא יכל להשתתף בו.
ב138,עלה הקיסר פיוס לשלטון והפסיק את רדיפת היהודים ואת
גזרות הדת ואיפשר להנהגת הסנהדרין להנהיג את העם.
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמ 74
נשיא הסנהדרין יחד עם החכמים כמו רבי מאיר למשל עזרו לשקם
את העם אחרי המרד.הסנהדרין הוקמה מחדש בהושא שבגליל,אזור שלא נפגע כמו יהודה
במרידות הגדולות,אחרי שהמרכז ביבנה נחרב.
משימתם הראשונה של חכמי הסנהדרין היה לשחרר את אלפי השבוים
היהודים ששועבדו בזמן המרד.כמות השבוים היתה כה גדולה שמחיר כל שבוי היה נמוך ממנת
אוכל לסוס וסוחרי עבדים רבים הגיעו לשווקי עזה וחברון כדי לקנותם ולמכרם ברחבי
האימפריה.
רבי מאיר היה חכם
מפורסם ורבים מדבריו מופיעים במשנה .המסורות של רבי מאיר הם הבסיס העיקרי לאמונה
היהודית העתיקה שתרומה לישוב העני הארץישראל היא סגולה לחיים ארוכים ונחמה.
עבודתו של רבי נוסף,רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה אחרי 20
שנים של טבח וגירוש היו הכרחים להישרדות האומה ולכן משקלו רב בקבלה.
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמ 75
חכם חשוב נוסף היה רבי יוחנן הסנדלר שחי עד שנת 150.
הוא היה צאצא למלך דויד דרך אבי סבו הילל הזקן ובין צאצאי צאצאיו נמצא רשי אשר רוב בני
אשכנז מצאצאיו.
160-220
רבי יהודה הנשיא
הוא היה בעל יחסים אישים מעולים עם קיסרי רומא,
כמו קרקלה,מרקוס אורליוס,לפי התלמוד.
גם קיסרים מאוחרים כמו סורוס ואלגבלוס היו מסוריה
ופיניקיה ולכן ניתן להניח שיחסם כלפי היהודים היה חם יותר,בעיקר ליהודי א"י.
יהודה הנשיא,שנהנה מאוטונומיה רחבה ביהודה והגליל,העביר את
הסנהדרין לציפורי,העיר היהודית הגדולה,משם שלט על אדמות בגולן ובעבר הירדן.
היתה לו אפילו את הסמכות להעניש את נתיניו בעונש מוות,
זכות זו נשמרה למרות שבקושי בוצעה בפועל עד ביטול הסנהדרין בידי הנוצרים ב427.
192:מלחמת האזרחים ברומא מגיעה גם לישראל .ולפי התלמוד 24
כפרים ליד לוד נהרסים בגלל תמיכתם של יהודים בצד זה או אחר.
לאחר סיום המלחמה הקיסר חנן את יושבי ישראל מנקמה.בתקופה זו ידוע שליהודה הנשיא היו אפילו ספינות מסחר
משלו.
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמ 184
מפעלו החשוב של יהודה הנשיא היה עריכת המשנה,כלומר עליה
לכתב של התורה שבעל פה,שהועברה מדור לדור מאז יציאת מצרים.
התורה שבעל פה שמסבירה בפירוט את חוקי התורה הכתובה היו עד
אז אסורים להבאה לכתב אל יהודה הנשיא חשב שהתורה תשכח.
הוא מופיע במשנה פעמים רבות בעיקר בתואר רבי.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9671&st=&pgnum=493
220-230
רבי גמליאל ברבי או גמליאל השלישי הוא הנשיא.
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמ 108
230-270
רבי יהודה נשיאה או יהודה השני
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמ 76
היה נשיא שהתמקד בחינוך הילדים.
נשיא זה היה נשיא בינוני ולא היה לגמרי מסוגל להתמודד עם האתגרים שהתקופה הקשתה לכן
החכמים נהיו פעילים יותר ולפעמים אפילו העפילו בכוחם על הנשיא.
רבי ריש לקיש ורבי יוחנן למשל,אשר מוזכרים פעמים רבות
בתלמוד ביו מהחכמים בישיבת טבריה,רבי יוחנן היה העורך המרכזי של התלמוד הירושלמי
אשר פורסם הרבה מאוחר יותר ב370 לסהנ.
התקופה מ235 ל280 היתה תקופה מלאה תהפוכות באימפריה הרומאית
והיהודים בארץ סבלו מכך.
בסיומה של תקופה זאת הארץ נכבשה לזמן קצר על ידי האימפריה
הפלמירית או התדמורית,ללא שינוי מיוחד במעמד היהודים בארץ.
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמ 111
http://books.google.co.jp/books?id=2kSovzudhFUC&pg=PA348&dq=ZENOBIA+JEWS&hl=ja&ei=4dWeTNH6NIvovQOh2rWiDQ&
עמ 348
זנוביה,מלכת האימפריה הפלמירית,שלטה עד 272,לא פגעה ביהודים
באופן מיוחד ואולי אפילו חיפשה את קירבתם,שכן מקורות נוצרים מוסרים שהתגירה.
לעומת זאת רבי יוחנן שהיה אז כבר בן מאה לא
התיחס באהדה לפלמירים והתפלל לנפילתם.כנראה בגלל שלא רצה לעודד את צעירי יהודה
וגליל לעוד הרפתקאה שתתסתים בעוד חורבן כמו המרידות הקודמות.ובאמת הפלמירים
נעלמו תוך כמה שנים והרומאים שבו למשול הארץ.
בכל אופן,התוצאה של
הפרשה ;זאתי היא שמעמד החכמים בישיבת טבריה נהיה חזק ותמך בעמדת הנשיא .לכן כאשר
בוטלה משרת הנשיא ב427 מיד השלימו את מקום הסנהדרין חכמי טבריה ושימשו בתפקיד
הנהגת העם.
270-290
רבי גמליאל החמישי,בנו של יהודה.
בזמנו פעל רבי הושעיא על
עריכת משניות ובריתיות כלומר כל עבודות של חכמים שלא נכללו במישנה.
בתקופתו,נטל המיסים על יהודי א"י היה כבד מנשוא.מלבד
מס הגולגולת,מס האדמה,היה גם חוב להתגיס לצבא למרות שהיו דרכים לשלם תמורת פטור
ממטלה זאת.
היה גם מס מיוחד על היבול בשביל הצבא,והאזרחים גם היו
נצרכים לתת לחילים לגור בבתיהם ופרנסם.
היתה גם חובת גיוס למטלות ציבוריות שונות כמו תיקון גשרים
וכדומה לא תשלום.
הבעיה הקשה ליהודים היתה שעד שנת 270 היתה התחשבות בהם בזמן
שנת שמיטה אך נוהל זה בוטל.נטל המיסים דחף יהודים מהארץ לברוח לבבל ואף לערב.
290-320
רבי יהודה נשיאה השני
בזמנו רבי אסי ורבי עמי היו פעילים לצידו.
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמ 151
בתקופתו מעמד הנשיא ומעמד ראש החכמים המשיך להתבדל.
בעוד שלראש הישיבה של טבריה היתה סמכות על כל היהודים,היתה לנשיא את הסמכות האזרחית
ואפילו היה לו כח משטרה היה אפילו מקרה שבו רצה הנשיא לאסור את אחד החכמים אך רבי
יוחנן מנע ממנו.
http://books.google.co.jp/books?id=W4HNSmOmf6IC&pg=PA74&dq=yehuda+III+sanhedrin&hl=ja&ei=2nIxTZSABpCAvgPW
עמ 76
בזמנו יהודים שבו לישב חלקים מהר יהודה כמו מעון למשל.
התקופה הביזנטית
350-630
320-365,
רבי הילל השני
בזמנו אימצה האימפריה הרומאית את הדת הנוצרית דבר שגרם
לחוקים אשר פגעו ביהודים,ובהגירה של נוצרים לארץ,ובהתנצרות של התושבים הלא יהודים
בארץ.
אחת ההגבלות היה איסור על הסנהדרין מלנהל פגישות,ולכן לא
יכלו להכריז על השנה החדשה ומועדיה.
זאתי הסיבה שבערך בשנת 359,קבע רבי הילל בן יהודה את הלוח
העיברי המודרני,אשר מבוסס על אלגוריתם אוטומטי ולא על עדות חודשית על מצב
הירח,למרות שהלוח ישתכלל ויגיע למצבו הנוכחי רק אחרי כמה מאות שנים.
היה זה אחרי המרד היהודי נגד גאלוס,שהרג הרבה יהודים.
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמ 190
351
המרד נגד גאלוס
המרד הכושל שהתרכז בלוד,ציפורי,וטבריה,שני הערים האחרונות
כאמור מקודם לא השתתפו בשני המרידות הגדולות נגד הרומאים ב70 ו,135
קרה בזמן שבו הלחץ הנוצרי על יהודי הארץ החליש את מעמד
הסנהדרין והנשיא,ותקיפים יהודים חשבו שמצב הגרוע של האימפריה הרומאית הוא הזדמנות
טובה למרוד.
המורדים כבשו מחדש את ירושלים אך לא קיבלו תמיכה חיובית
מהסנהדרין שראתה כל מרד באימפריה הרומאית כמסוכן מדי.
למרות שהרומאים חיסלו את המרד מבלי להגלות את כלל יושבי הארץ
היהודים,לוד וציפורי נהרסו ואוכלסיתן נטבחה,מסופר שיהודיה נאלצו להתחבא כמה שנים
במערות ויערות.
זה הוא הרגע שבו הישיבה בישראל העבירה הסמכות העליונה
לישיבת בבל.
http://books.google.co.jp/books?id=jlwXYLFpOWIC&pg=PA375&dq=napoleon+in+palestine&hl=ja&ei=9mEwTNWDLNDQcc
עמ 83
362
הקיסר יוליאנוס אוהב היהודים
יוליאנוס התנגד לעלית הנצרות ושאף לחזרה של עבודת אלילים
ולכן ראה דווקא ביהודים כבעלי ברית חשובים,והבטיח להם לבנות מחדש את בית המקדש
בירושלים.
השמועה משכה יהודים רבים מכל האימפריה ומחוצה לה לארץ.
הם נכנסו לירושלים שכאמור נאסר היה עליהם להכנס עוד משנת 70,לבד מימי תישעה באב,
והרסו את המזבח שבנה הדריאנוס על הר הבית,והתיחלו לנקות את החורבות ופינו והזיזו שרידי
חומות שלא נגעו בהם מאז שנת 70,דבר אשר שיחרר גזים שהצטברו באדמה והתלקחה שריפה
שהפסיקה את העבודות ב26.5.363.
באותו זמן נרצח יוליואנוס כל ידי ערבי-נוצרי ב27.6.363 והתוכנית לחדש את בנית המקדש בוטלה
לגמרי על ידי ממשיכו של יוליאנוס,אשר תמך בנצרות.
http://books.google.co.jp/books?id=jlwXYLFpOWIC&pg=PA375&dq=napoleon+in+palestine&hl=ja&ei=9mEwTNWDLNDQcc
עמ 86
365-385
רבי גמליאל החמישי
בזמנו התבלטו הרבנים רבי ירמיה ורבי יוסי בן יוסי.
עד 370 הם הספיקו לחתום את התלמוד הירושלמי,שהוא אוסף של
הערות ופרשנויות של חכמים ארץישראלים על המשנה.
התלמוד הירושלמי אמנם קדם לתלמוד המפורסם,לגמרא,כלומר
לתלמוד האמיתי,אך עם דעיכתו של המרכז התורני בא"י ועליתו של המרכז בבל בזמן
שלטון הערבים,נתפרסם והתקבל התלמוד הבבלי ביתר קלות על יד המרכזים החדשים שיתפתחו
במאה ה9 בספרד ואשכנז.
רבי יהודה הרביעי 385-400
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמ 78
388:הנוצרים החלו חוק חדש
שאסר נישואי תערובת בין יהודים לנוצרים.חוק זה היה תקף בכל האימפריה,אך בארץ
ישראל למשל טרח הקיסר תיאודסיאוס ב392 להוציא חוק שמונע מלהתערב בעינינהם הפנימים
של הקהילה היהודית בישראל או להפריע או לפגוע במנהיגה,הנשיא.אך כווונתו של החוק
היתה כנראה למנוע ממישהו לפגוע בסמכות הנשיא להטיל חרם על אחד מחברה הקהילה,שכן החרמה עשויה לדחוף את
אותו מוחרם לאמץ את דת הנוצרים.
ב393 למשל,אסר הקיסר על הריסת בתי כנסת,ואף העניש שני
מושלים שהעליבו את הנשיא.הראשון,הלריוס מושל סוריה –פלסטינה הודח מתפקידו
ב395,והשני הסכיוס הוצא להורג.קשה מאד להסביר יחס מגונן כל כך על הנשיא של היהודים
בארץ בהתחשב בעובדה ש30 שנה אחכ מעמד הנשיא בוטל על ידי הנוצרים,אולי אפשר להסביר
שיהיה זה מקרה פרטי של אותו קיסר אין מקרה זה מיצג את הכלל.
395:ההונים הברברים פולשים לאימפריה הביזנטית ואפילו מגיעים
עד ארץ ישראל ,הם זורעים הרס רב ככל האפשר לפני שנסוגים בחזרה צפונה.
רבי גמליאל השביעי 400-425 הנשיא האחרון
ב415 הואשם הנשיא בהפרת האיסור על בנית בתי כנסת,ברית מילה
של עבדים,שפיטה בעינינים שבהם נוצרים מעורבים,והוא נענש ותפקידו כנשיא הסנהדרין
בוטל ונאסר .
ב425 הוא נפטר ללא יורשים,וכך נסתימה שושלת בת 500 שנה של
בית הילל.
http://books.google.co.jp/books?id=jlwXYLFpOWIC&pg=PA375&dq=napoleon+in+palestine&hl=ja&ei=9mEwTNWDLNDQcc
עמ 97
על פי כתבי הנוסע הנוצרי הירונימוס באותו זמן היהודים בארץ רבים מאד "כמו
תולעים" והם חיים חיים ארוכים.
מתקופה זאת החלו יהודים לחזור להתגורר ביהודה,בעיקר בחברון
ובית גוברין,אך עדין היה אסור לבנות בתי כנסת או לשפצם.
הישיבה של טבריה כמנהיגת העם בישראל 425-520
ישיבת טבריה ירשה את הנהגת העם אחרי ביטול מוסד הנשיאות
ב415 בלי יותר מדי בעיות שכן סמכותם של החכמים היתה מוכרת עוד הרבה לפני ולפעמים
יוקרתם היתה גבועה יותר מהנשיא.
ראשי הישיבה נקראו
ריש פיקרא והם היו בעצם ראש של פרלמנט יהודי שראשיו מתחלפים בתדירות ומנהלים את
עינינהם הפנימים של היהודים כמו מיסים וצדקה.
http://books.google.co.jp/books?id=r-9qJRP20MIC&pg=PA34&dq=JEWS+OF+TIRAN&hl=ja&ei=rqraTKS2FYafcbSFrMMG&sa
עמ 20
429:הקיסר מורה על הקמת שני סנהדרין שונים,אחת לכל מחוז,אחת
בפלסטינה פרימה בקיסריה והשני בפלסטינה סקונדה בטבריה.
צעד זה יכול להתפרש כנסיון לפרד בין העם,אך אין ידיעות על
ויכוחים בין שני הסנהדרינים וסביר להניח שהסנהדרין בקיסריה היה כפוף לטבריה.
בזמן הזה התמוטטה באופן סופי לגמרי האימפריה הרומאית ב476
,לפחות בצידה המערבי,והחלו ימי הבינים.
באותה מאה רבו מרידותיהם של השומרונים.
לא ברור מה היתה מידת
השתתפותם של היהודים במרידות אלו נגד הכובש הרומאי.
מרידות אלו הסתימו בטבח נוראי של האוכלסיה השומרונית ודלדול
האוכלסיה במרכז הארץ.
438:הביזטים מרשים ליהודים לשוב לבקר ואף לגור
בירושלים.המנהיגות היהודית בארץ ממהרת ומזמינה יהודים מכל האזור
ואף הרחק מפרס ורומא,יותר מ100,000 יהודים עולים לרגל לירושלים בחגיהם אך הם מותקפים על ידי
פנטים נוצרים באבנים.
http://books.google.com/books?id=M0wUKoMJeccC&printsec=frontcover&dq=isbn:0521599849&hl=ja&cd=1#v=onepage
עמ 3
יהודים ספורים נהרגים,ההתקפה אורגנה על ידי הנזיר הפנטי בר
צומה,שהיה אחראי עוד ב421 ו422 על הריסת בתי כנסת בארץ,כמו בית הכנסת הגדול במואב
שבעבר בירדן ועל הריגת יהודים שנזמנו לידיו.
http://books.google.co.jp/books?id=tu7esOXinfkC&pg=PA309&dq=barsauma+jews&hl=ja&ei=yP7bTN-uBM-XcaCUnMQG&s
עמ 310
הפיצול בין העדות הנוצריות והמאבקים בין הכנסיות שם את
המאבק הרישמי של האיפריה נגד ה"כפירה "היהודית בצד והיהודים בארץ יכלו
לנצל זמן זה לגדול במספרים ולבנות ולשפץ מבנים חדשים וגם בתי כנסת מפוארים.
פעלתנות זאת היתה מספיקה בשביל לעורר את סקרנותו של מלך
חימר להתגייר.
http://books.google.co.jp/books?id=2kSovzudhFUC&pg=PA348&dq=ZENOBIA+JEWS&hl=ja&ei=4dWeTNH6NIvovQOh2rWiDQ&
עמ 358
353:עליה של יהודים מבבל לישראל.
484:מרד שומרוני נוסף.במרד הם כבשו את שכם וקיסריה,עד
שהביזנטים מחצו אותם.
לא ברור לצד מי היו היהודים,שכן בקיסריה היו תמיד יהודים
רבים.
באותו זמן חי הפיטן הראשון,יוסי בן יוסי,אשר כתב פיוטים
בעיברית.
שושלת מר זוטרא 520
ב500,מר זוטרא,קרוב של ראש הגולה היהודית בבל מרד באימפריה
הססאנית,בתגובה שתהליך מתמשך של רדיפה דתית של יהודי האיזור,וזוכה להצלחה קצרה ואף
השתלט על איזוא מסוים עד צבא האימפריה לכדו והרגו.
בנו ,מר זוטרא השני,ברח עם אימו לארץ ישראל ושם התקבל מיד
בכבוד רב בטבריה,שכן היה קרוב של ראש הגולה,שזה אותו דבר כקרובו של המלך דויד.
הוא היה מנהיג היהודים וארץ וצאצאיו המשיכו אחריו להנהיג את
העם במשך 10 דורות.שמות צאצאיו בסדר של מילויתפקיד הנשיא :מר זוטרא בן זוטרא
שני,רבי גוריה,מר זוטרא הרביעי,רבי יעקב,רבי מיגס,רבי נחמיה,רבי עבדימי ועוד.
http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=429&letter=S&search=
MAR
ZUTRAIII
מתחילת המאה השישית
מופיעה דמותו הבולטת של ינני,כותב הפיוטים ומחבר השירים הנוגע.רבים מפיוטיו
מופיעים בתפילות היהודיות גם היום.
גם ממשיכו,אליעזר
הקליר,אשר חי עד 650 כתב תפילות חשבוות ופיוטים רבים.
http://books.google.com/books?id=MZ2MwNzB69IC&pg=PA430&dq=eleazar+kalir&hl=ja&ei=gjgnTJjCGcygkQXw862IAQ&s
שני פיטנים אלו העו
החשובים מבין פיטנים רבים שחיו בארץ ישראל בזמן ההוא וכתבו ברכות ותפילות למען
החגים או מועדים ושרו אותם בבתי הכנסת המפוארים.
http://books.google.co.jp/books?id=2kSovzudhFUC&pg=PA348&dq=ZENOBIA+JEWS&hl=ja&ei=4dWeTNH6NIvovQOh2rWiDQ&
עמ 361
רוב יהודי הארץ דיברו
אז ארמית אך הפיטנים הקפידו לכתוב בעיברית מליצית.
http://books.google.co.jp/books?id=fS-kagG1Ce8C&pg=PA176&dq=%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%9D+%Dt8TRxQ4&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=7&ved=0CEMQ6AEwBg#v=onepage&q&f=false
עמ 54
פיוטיו של ייניו היו כל
כך פופולרים שגם נוצרים חיבבו אותם.המלחין הנוצרי הידוע רומנוס למשל השמש במילים
ולחנים שכתב ינני.
http://books.google.com/books?id=HRV0QTxddjkC&pg=PA23&dq=Romanos+the+Melodist++jewish&hl=ja&ei=XFbdTOH3JI%20%20jewish&f=false
עמ 23
דמות ארץ ישראלית בולטת
נוספת במאה השישית הוא אסף הרופא,שכתב את ספר הרפואה העיברי הראשון.הוא כתב גם
תירגום עיברי ראשון שספר תרופות יווני.הרבה מהרפואה מתבססת על כתוביו.
http://books.google.co.jp/books?id=SL34EWxAJfYC&pg=PA182&dq=assaf+harofe+7+cnetury&hl=ja&ei=PmeLTKXMHY7ev
עמ 182
535:הקיסר יוסטיסינוס
כובש והורס את המושבה האוטנומית היהודית באי יטבה שליד סיני בים האדום.
http://books.google.co.jp/books?id=r-9qJRP20MIC&pg=PA34&dq=JEWS+OF+TIRAN&hl=ja&ei=rqraTKS2FYafcbSFrMMG&sa
עמ 34
בזמן ההוא עד 565 סבלו היהודים מרדיפות דתיות גם באימפריה
הביזנטית ובארץ ישראל וגם באימפריה הססנית ובבל.
http://books.google.com/books?id=z10-Xz9Kno4C&pg=PA353&dq=phocas+forced+conversion+to+christianity+of+jew%20forced%20conversion%20to%20christianity%20of%20jews&f=false
עמ 353
541:מגיפה מגיעה ממצרים
והורגת רבים מתושבי הארץ.
556:יהודים משתתפים
באופן מובהק במרד השומרוני האחרון,אשר כמו קודמיו נכשל.
http://books.google.co.jp/books?id=pzo6KAH3FmUC&pg=PA75&dq=556+samaritan+revolt&hl=ja&ei=j5N2TP3CMIGIvgPte
עמ 75
607:הקיסר פוקס מנסה
להכריח באופן גורף את כל תושבי האימפריה לקבל על עצמם את הנצרות,כולל היהודים.
.נסיון זה נכשל באופן גמור
המרד היהודי נגד
הביזנטים ב614
בזמן ההוא בתחילת המאה
ה7 היתה האימפריה הביזנטית חלשה מאד,והקיסר נרצח.האימפריה הססנית שהתחרתה בביזנטית
ללא לאות ניצלה את ההזדמנות הזאת.
היהודים נהיו בני בריתם
של הססנים,וכ20,000 לוחמים יהודים צעדו יחד עם הצבא הססני לעבר ישראל,שם הצטרף
אליהם צבא יהודי בגודל דומה בראשות בנימין
מטבריה שסייע לססנים להשתלט על הארץ,על פי ספר זרובבל ועל פי היסטוריון הארמני
סביוס.
http://rbedrosian.com/seb8.htm
פרקים 24-26
http://www.religiousstudies.uncc.edu/jcreeves/sefer_zerubbabel.htm
אחרי שהנוצרים בירושלים
נכנעו השלטו היהודים על האיזור,אך כעבור זמן מה השתולל המון נוצרי והתנקש במנהיגות
היהודית וגירש את היהודים מעבר לחומות.הגדוד היהודי חנה ליד הר ציון.
כנקמה על ההתנקשות צרו
הססנים על העיר וטבחו באוכלסיה הנוצרית בכל הארץ בהשתתפות היהודים,חלק מהנוצרים
התגירו כדי להמלט ממות.
אך הססנים לא אהבו את
מצב הענינם ולא הרשו ליהודים לחזור לעיר אז היהדים חנו ליד שער הזהב,אך טענותיהם
של יהודים מעטים שהססנים בוגדים בהם נעשנו בענישה כבדה ובהגליה של רבים לפרס.
אחרי 5 שנים של שלטון
יהודי אוטונמי על ירושלים והאיזור כולו,שינו הססנים את טעמם לשמרי שנתנו לביזנטים
להגיע ללא מפריע לירושלים,שם הם חיסלו את הגדדו היהודי והחלו לטבוח ביהודים.
ב625 משתלטים הביזנטים
על כל הארץ כחלק נצחונם על האימפריה הססנית ומבטיחים שלום ליהודים אם יסירו את
נשקם ויעברו לצד הביזנטים ויהודים רבים נענים להצעה זאת,אך עם בואו של הרקליוס קיסר
הביזנטים לירושלים הוא נענה לדרישות הנזירים הנוצרים ומרשה לאוכלסיה לטבוח
ביהודים.רוב היהודים נמלטים על נפשם ומתחבאים.
629:יהודי חיבר שבצפון
ערב,לא רחוק מארץ ישראל,נטבחים על ידי הערבים,אשר הונהגו על ידי נביא הדת
המוסלמית,מוחמד.
הקרב בחיבר משמש כבסיס
ליחס הערבים והמוסלמים כלפי היהודים,וגם כבסיס להסכמי הכניעה שנחתמו אחר כך,כמו תשלום
של מס גולגולת על ידי לא מוסלמים למוסלמים והחרמה של אדמות הלא מוסלמים לרשות
המוסלמים וזאת בתמורה לזכות לחיות,ולהמשיך להאמין באותה אמונה,לא לשרת
בצבא,ו"להנות מהגנה " מגורמים חיצונים.
http://books.google.com/books?id=M0wUKoMJeccC&printsec=frontcover&dq=isbn:0521599849&hl=ja&cd=1#v=snippet
עמ 28
630:
ערים מסוימיות בדרום
ישראל כמו אילת ומקנה שהיו יהודיות ברובם חותמות על הסכמי שלום עם צבאו של מוחמד
המוסלמי.
http://books.google.com/books?id=M0wUKoMJeccC&printsec=frontcover&dq=isbn:0521599849&hl=ja&cd=1#v=snippet
עמ 29
70-634
הכיבוש הרומאי 70-350
מ70 עד 135
עד שנת 70 היו מנהיגי
הסנהדרין:
הילל הזקן
100לפנהס-10 לספירה
היה צאצא מבית דויד.
היה מנהיג ליברלי ואהוד על ידי העם,הוא היה רגיש לצרכי העניים,בעיקר בעיניני
הלואות וחובות.
רבות הן מילות החוכמה שלו שמופיעות במשנה והתלמוד,
ובאמונה הישראלית כולה,כמו"ואהבת לרעך
כמוך"אל תעשה לחברך מה שאינך רוצה שיעשה לך"
ועוד.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9671&st=&pgnum=498
עמוד 498
שימעון בן הילל,בנו של הילל,הנהיג את הסנהדרין תקופה קצרה מאד בגלל חייו הארוכים של אביו,
וכנראה שעם מותו של הילל היה גם הוא כבר זקן למדי שהוא הניח לבנו,
רבן גמליאל הזקן,להמשיך את הנהגת הסנהדרין.
אפילו שאין הרבה מידע עליו אפשר להסיק בזמנו עבר שלטון הסנהדרין משלטון בזוגות לשלטון של מנהיג אחד.
http://books.google.co.jp/books?id=_hYEg_EkfrYC&pg=PA46&dq=shimon+ben+hillel&hl=ja&ei=zBVqTdX4LoycvgOB8qz
עמוד 46
רבן גמליאל,10-50
לספירה,
מבין יצירותיו יש את התפילה הכי חשוב בתורת ישראל,היא תפילת 18.
הוא גם ידוע בפעילותו
למען זכויות הנשים,בעיקר בעיניני גירושים.
רבי שמעון בן
גמליאל,50-70 לספירה,הוצא להורג על ידי הרומאים בזמן המרד יחד עם הכוהן הגדול.
אחרי המרד,הרומאים לא הרשו לבנו של שמעון,גמליאל השני,
להנהיג את הסנהדרין,והא התחבא עד שנת 96.
במקומו עלה רבי יוחנן בן זכאי.
בן זכאי אחראי לשיקומו הרוחני של העם כולו אחרי חורבן המקדש.
בן זכאי קבע מיבנהשבשפלת יהודה בית דין גדול שפרס את סמכותו על כל
היהודים בעולם,וקבע תפילות במקום הקרבת הקורבנות.
עם מותו של יוחנן בן זכאי בשנת 80,עלה גמליאל יחד עם רבנים
אחרים להנהגת הסנהדרין ביבנה,אך עד שנת 96 כלפי חוץ ההנהגה לא היתה בידיו כדי לא
להרגיז את הרומאים.
אך ידוע שסייר בארץ וכן בתפוצות ואף ברומא ,כדי לעודד את
העם אחרי החורבן.
ביבנה התרכזו כל חכמי ישראל ששרדו את החורבן,והחליטו ליצור הלכה בסיסית כתובה,ולסגור כל ויכוח פתוח על כל נושא,
בהתאם לשפיטת הרוב,ולפי הרוח הליברלית של הילל,
כדי שהעם גם בארץ וגם בתפוצות יהיה בקיא בהלכות התורה שבעל
פה גם ללא המקדש כמרכז העם.
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמוד 25.
לקראת מותו של גמליאל השני ב117,פרץ מרד יהודי במזרח
התיכון,בעיקר בצפון אפריקה.
גם יהודה השתתפה במרד,אך שוב,ללא תמיכת הסנהדרין.
במהלך המרד נרצחו אלפי יהודים וייונים בקרבות ביו יהודים
להליניסטים במצרים,לוב וקפריסין,המרד הסתים בבריחת המורדים ללוד שביהודה
ובטביחתם,יחד עם יושבי העיר.
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמוד 54
רבי שמעון בן גמליאל השני,היה עדין תינוק עם מות אביו ולכן
ממלא מקום הנשיא היה רבי עקיבא.
רבי עקיבא,13-136 ספירה,הוא מבין המפורסמים והחשובים
שבחכמי ישראל.
מכיון שחי 120 שנה,למד מכל החכמים החשובים,כמו רבי
טרפון,ויעשיה בן חניניה.
רבי עקיבא הוא בעצם מרכזה של התורה שבעל פה.הפילוסופיה שלו
היתה שלמרות שהכל כבר נקבע בשמים,יש עדין לאדם בחירה בין טוב ורע.
רבי עקיבא היה התומך העיקרי במרד בר כוכבא.
מרד בר כוכבא,132-135 לספירה
המרד התחיל בגלל שהקיסר הדרינוס החל בבנית עיר פגנית על
חורבות ירושלים,עיר בשם איליה קפיטולינה,וגם אסר את קיום ברית המילה,המצווה הכי
חשובה באמונה הישראלית.
לפי ההיסטוריון הרומאי דיו קסיו,היהודים צברו נשק והתאמנו
במשך שנים מבלי שהרומאים שמו לב לכך,חפרו מנהרות מסתור וצברו אוכל.
מסורות עיברים מוסרים שמנהיג המרד,שמעון בן כוזיבה,היה מפקד
קשוח שאימן את חיליו באימונים מפרחים ואף ניפה מהצבא את מי שלא עמד במבחני הגבורה
והכוח .
המרד היה ממוקם בעיקר ביהודה ובעבר הירדן.לא ברור אם בר
כוכבא שיחרר את ירושלים.
ערי הגליל ציפורי וטבריה לא השתתפו במרד,ותודות לכך הישוב
היהודי הגדול בגליל שרד את החורבן שבא אחרי המרד .
המרד התחיל ב132,כשהיהודים תקפו בזעם את הלגיון ה22 והשמידו
אותו.
אחרי נצחון זה היהודים טבעו מטבעות משלהם ובירתם היתה
ביתר,שמזוהה עם בתיר ביהודה למרות שיש סברות שבעצם היתה מול החוף,אולי באיזור
חדרה,שכן המקורות העיברים מוסרים שדם הנטבחים זרם לים כמו נהר.
הרומאים שלחו כוחות רבים מאד כדי לדכא את המרד.3 לגינות
מבריטניה ועוד 10 לגיונות אחרים ועוד 30 יחידות עזר נוספות שהגיעו מבולגריה,צרפת,מצרים,סוריה,הונגריה,ועוד.
המפקד הרומאי,סוורוס,נמנע מלהלחם ביהודים בקרב פתוח וגלוי,
הוא ארב לשירות האספקה והדרכים, לאט לאט הרעיב והחליש את היהודים.
עם נפילת ביתר
בתשעה באב ,כמו חורבן בית ראשון ושני,ומותו של בר כוכבא נכשל המרד.
לפי דיו קסיו,50 מבצרים חשובים ו985 כפרים יהודים נהרסו.
580,000 איש נהרגו בחרב,ומספר המתים ברעב ובמגיפות איננו
ברור.
מאות אלפי יהודים נמלטו והתחבאו במערות הרבות שחפרו והסתתרו
בהם,בעוד שאילו שנתפסו הובאו לשוק העבדים בחברון,עזה ומצרים.
מסופר שהיו כל כל הרבה שבוים ,שמחיר כל שבוי היה פחות ממחיר סוס.
http://books.google.com/books?id=_J5bdHyPprIC&pg=RA1-PA96&dq=bar+kokhba+revolt+hebron+gaza&hl=ja&ei=ztaMT
עמוד 89
http://books.google.com/books?id=mGIY62IssWQC&pg=PA253&dq=bar+kokhba+revolt+hebron+gaza+slaves&hl=ja&ei=m
לאחר דיכוי המרד,שם האיזור שונה מיהודה לפלסטינה,ועל חורבות
ירושלים נבנתה העיר האלילית,איליה.אך לעומת זאת מסתבר שהשם יהודה המשיך להיות
בשימוש.במציבה שהתגלתה באסיה הקטנה מצוין פלביוס בואטוס כמושל פחות יהודה עד 186
לסהנ.
בנוסף,הוטלו גזירות דתיות על היהודים.בנוסף לאיסור על המילה,נאסר
לימוד התורה ברבים,קיום בית דין,קריאת התורה,שמירת שבת והנחת תפלין וטלית,אפילו
טבילה נאסרה ועוד הרבה מצוות עשה חשובות.
גזירות אילו הוטלו על כל יהודי הארץ,גם על אילו שלא השתתפו
במרד.
הרבה יהודים,בינהם יהודים חשובים,הוצאו להורג על קיום מצוות
הדת בעוד שחכמים אחרים קימו את מצוות הדת בסתר.עם מותו של הדרינוס בוטלו הגזירות.
אחרי כשלון מרד בר כוכבא
130-160
מנהיג הסנהדרין,רבי שמעון בן גמליאל השני היה נער בזמן המרד
ולכן לא יכל להשתתף בו.
ב138,עלה הקיסר פיוס לשלטון והפסיק את רדיפת היהודים ואת
גזרות הדת ואיפשר להנהגת הסנהדרין להנהיג את העם.
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמ 74
נשיא הסנהדרין יחד עם החכמים כמו רבי מאיר למשל עזרו לשקם
את העם אחרי המרד.הסנהדרין הוקמה מחדש בהושא שבגליל,אזור שלא נפגע כמו יהודה
במרידות הגדולות,אחרי שהמרכז ביבנה נחרב.
משימתם הראשונה של חכמי הסנהדרין היה לשחרר את אלפי השבוים
היהודים ששועבדו בזמן המרד.כמות השבוים היתה כה גדולה שמחיר כל שבוי היה נמוך ממנת
אוכל לסוס וסוחרי עבדים רבים הגיעו לשווקי עזה וחברון כדי לקנותם ולמכרם ברחבי
האימפריה.
רבי מאיר היה חכם
מפורסם ורבים מדבריו מופיעים במשנה .המסורות של רבי מאיר הם הבסיס העיקרי לאמונה
היהודית העתיקה שתרומה לישוב העני הארץישראל היא סגולה לחיים ארוכים ונחמה.
עבודתו של רבי נוסף,רבי יוחנן בן זכאי לשקם את האומה אחרי 20
שנים של טבח וגירוש היו הכרחים להישרדות האומה ולכן משקלו רב בקבלה.
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמ 75
חכם חשוב נוסף היה רבי יוחנן הסנדלר שחי עד שנת 150.
הוא היה צאצא למלך דויד דרך אבי סבו הילל הזקן ובין צאצאי צאצאיו נמצא רשי אשר רוב בני
אשכנז מצאצאיו.
160-220
רבי יהודה הנשיא
הוא היה בעל יחסים אישים מעולים עם קיסרי רומא,
כמו קרקלה,מרקוס אורליוס,לפי התלמוד.
גם קיסרים מאוחרים כמו סורוס ואלגבלוס היו מסוריה
ופיניקיה ולכן ניתן להניח שיחסם כלפי היהודים היה חם יותר,בעיקר ליהודי א"י.
יהודה הנשיא,שנהנה מאוטונומיה רחבה ביהודה והגליל,העביר את
הסנהדרין לציפורי,העיר היהודית הגדולה,משם שלט על אדמות בגולן ובעבר הירדן.
היתה לו אפילו את הסמכות להעניש את נתיניו בעונש מוות,
זכות זו נשמרה למרות שבקושי בוצעה בפועל עד ביטול הסנהדרין בידי הנוצרים ב427.
192:מלחמת האזרחים ברומא מגיעה גם לישראל .ולפי התלמוד 24
כפרים ליד לוד נהרסים בגלל תמיכתם של יהודים בצד זה או אחר.
לאחר סיום המלחמה הקיסר חנן את יושבי ישראל מנקמה.בתקופה זו ידוע שליהודה הנשיא היו אפילו ספינות מסחר
משלו.
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמ 184
מפעלו החשוב של יהודה הנשיא היה עריכת המשנה,כלומר עליה
לכתב של התורה שבעל פה,שהועברה מדור לדור מאז יציאת מצרים.
התורה שבעל פה שמסבירה בפירוט את חוקי התורה הכתובה היו עד
אז אסורים להבאה לכתב אל יהודה הנשיא חשב שהתורה תשכח.
הוא מופיע במשנה פעמים רבות בעיקר בתואר רבי.
http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=9671&st=&pgnum=493
220-230
רבי גמליאל ברבי או גמליאל השלישי הוא הנשיא.
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמ 108
230-270
רבי יהודה נשיאה או יהודה השני
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמ 76
היה נשיא שהתמקד בחינוך הילדים.
נשיא זה היה נשיא בינוני ולא היה לגמרי מסוגל להתמודד עם האתגרים שהתקופה הקשתה לכן
החכמים נהיו פעילים יותר ולפעמים אפילו העפילו בכוחם על הנשיא.
רבי ריש לקיש ורבי יוחנן למשל,אשר מוזכרים פעמים רבות
בתלמוד ביו מהחכמים בישיבת טבריה,רבי יוחנן היה העורך המרכזי של התלמוד הירושלמי
אשר פורסם הרבה מאוחר יותר ב370 לסהנ.
התקופה מ235 ל280 היתה תקופה מלאה תהפוכות באימפריה הרומאית
והיהודים בארץ סבלו מכך.
בסיומה של תקופה זאת הארץ נכבשה לזמן קצר על ידי האימפריה
הפלמירית או התדמורית,ללא שינוי מיוחד במעמד היהודים בארץ.
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמ 111
http://books.google.co.jp/books?id=2kSovzudhFUC&pg=PA348&dq=ZENOBIA+JEWS&hl=ja&ei=4dWeTNH6NIvovQOh2rWiDQ&
עמ 348
זנוביה,מלכת האימפריה הפלמירית,שלטה עד 272,לא פגעה ביהודים
באופן מיוחד ואולי אפילו חיפשה את קירבתם,שכן מקורות נוצרים מוסרים שהתגירה.
לעומת זאת רבי יוחנן שהיה אז כבר בן מאה לא
התיחס באהדה לפלמירים והתפלל לנפילתם.כנראה בגלל שלא רצה לעודד את צעירי יהודה
וגליל לעוד הרפתקאה שתתסתים בעוד חורבן כמו המרידות הקודמות.ובאמת הפלמירים
נעלמו תוך כמה שנים והרומאים שבו למשול הארץ.
בכל אופן,התוצאה של
הפרשה ;זאתי היא שמעמד החכמים בישיבת טבריה נהיה חזק ותמך בעמדת הנשיא .לכן כאשר
בוטלה משרת הנשיא ב427 מיד השלימו את מקום הסנהדרין חכמי טבריה ושימשו בתפקיד
הנהגת העם.
270-290
רבי גמליאל החמישי,בנו של יהודה.
בזמנו פעל רבי הושעיא על
עריכת משניות ובריתיות כלומר כל עבודות של חכמים שלא נכללו במישנה.
בתקופתו,נטל המיסים על יהודי א"י היה כבד מנשוא.מלבד
מס הגולגולת,מס האדמה,היה גם חוב להתגיס לצבא למרות שהיו דרכים לשלם תמורת פטור
ממטלה זאת.
היה גם מס מיוחד על היבול בשביל הצבא,והאזרחים גם היו
נצרכים לתת לחילים לגור בבתיהם ופרנסם.
היתה גם חובת גיוס למטלות ציבוריות שונות כמו תיקון גשרים
וכדומה לא תשלום.
הבעיה הקשה ליהודים היתה שעד שנת 270 היתה התחשבות בהם בזמן
שנת שמיטה אך נוהל זה בוטל.נטל המיסים דחף יהודים מהארץ לברוח לבבל ואף לערב.
290-320
רבי יהודה נשיאה השני
בזמנו רבי אסי ורבי עמי היו פעילים לצידו.
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמ 151
בתקופתו מעמד הנשיא ומעמד ראש החכמים המשיך להתבדל.
בעוד שלראש הישיבה של טבריה היתה סמכות על כל היהודים,היתה לנשיא את הסמכות האזרחית
ואפילו היה לו כח משטרה היה אפילו מקרה שבו רצה הנשיא לאסור את אחד החכמים אך רבי
יוחנן מנע ממנו.
http://books.google.co.jp/books?id=W4HNSmOmf6IC&pg=PA74&dq=yehuda+III+sanhedrin&hl=ja&ei=2nIxTZSABpCAvgPW
עמ 76
בזמנו יהודים שבו לישב חלקים מהר יהודה כמו מעון למשל.
התקופה הביזנטית
350-630
320-365,
רבי הילל השני
בזמנו אימצה האימפריה הרומאית את הדת הנוצרית דבר שגרם
לחוקים אשר פגעו ביהודים,ובהגירה של נוצרים לארץ,ובהתנצרות של התושבים הלא יהודים
בארץ.
אחת ההגבלות היה איסור על הסנהדרין מלנהל פגישות,ולכן לא
יכלו להכריז על השנה החדשה ומועדיה.
זאתי הסיבה שבערך בשנת 359,קבע רבי הילל בן יהודה את הלוח
העיברי המודרני,אשר מבוסס על אלגוריתם אוטומטי ולא על עדות חודשית על מצב
הירח,למרות שהלוח ישתכלל ויגיע למצבו הנוכחי רק אחרי כמה מאות שנים.
היה זה אחרי המרד היהודי נגד גאלוס,שהרג הרבה יהודים.
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמ 190
351
המרד נגד גאלוס
המרד הכושל שהתרכז בלוד,ציפורי,וטבריה,שני הערים האחרונות
כאמור מקודם לא השתתפו בשני המרידות הגדולות נגד הרומאים ב70 ו,135
קרה בזמן שבו הלחץ הנוצרי על יהודי הארץ החליש את מעמד
הסנהדרין והנשיא,ותקיפים יהודים חשבו שמצב הגרוע של האימפריה הרומאית הוא הזדמנות
טובה למרוד.
המורדים כבשו מחדש את ירושלים אך לא קיבלו תמיכה חיובית
מהסנהדרין שראתה כל מרד באימפריה הרומאית כמסוכן מדי.
למרות שהרומאים חיסלו את המרד מבלי להגלות את כלל יושבי הארץ
היהודים,לוד וציפורי נהרסו ואוכלסיתן נטבחה,מסופר שיהודיה נאלצו להתחבא כמה שנים
במערות ויערות.
זה הוא הרגע שבו הישיבה בישראל העבירה הסמכות העליונה
לישיבת בבל.
http://books.google.co.jp/books?id=jlwXYLFpOWIC&pg=PA375&dq=napoleon+in+palestine&hl=ja&ei=9mEwTNWDLNDQcc
עמ 83
362
הקיסר יוליאנוס אוהב היהודים
יוליאנוס התנגד לעלית הנצרות ושאף לחזרה של עבודת אלילים
ולכן ראה דווקא ביהודים כבעלי ברית חשובים,והבטיח להם לבנות מחדש את בית המקדש
בירושלים.
השמועה משכה יהודים רבים מכל האימפריה ומחוצה לה לארץ.
הם נכנסו לירושלים שכאמור נאסר היה עליהם להכנס עוד משנת 70,לבד מימי תישעה באב,
והרסו את המזבח שבנה הדריאנוס על הר הבית,והתיחלו לנקות את החורבות ופינו והזיזו שרידי
חומות שלא נגעו בהם מאז שנת 70,דבר אשר שיחרר גזים שהצטברו באדמה והתלקחה שריפה
שהפסיקה את העבודות ב26.5.363.
באותו זמן נרצח יוליואנוס כל ידי ערבי-נוצרי ב27.6.363 והתוכנית לחדש את בנית המקדש בוטלה
לגמרי על ידי ממשיכו של יוליאנוס,אשר תמך בנצרות.
http://books.google.co.jp/books?id=jlwXYLFpOWIC&pg=PA375&dq=napoleon+in+palestine&hl=ja&ei=9mEwTNWDLNDQcc
עמ 86
365-385
רבי גמליאל החמישי
בזמנו התבלטו הרבנים רבי ירמיה ורבי יוסי בן יוסי.
עד 370 הם הספיקו לחתום את התלמוד הירושלמי,שהוא אוסף של
הערות ופרשנויות של חכמים ארץישראלים על המשנה.
התלמוד הירושלמי אמנם קדם לתלמוד המפורסם,לגמרא,כלומר
לתלמוד האמיתי,אך עם דעיכתו של המרכז התורני בא"י ועליתו של המרכז בבל בזמן
שלטון הערבים,נתפרסם והתקבל התלמוד הבבלי ביתר קלות על יד המרכזים החדשים שיתפתחו
במאה ה9 בספרד ואשכנז.
רבי יהודה הרביעי 385-400
http://books.google.com/books?id=t2bJ1UqfNXAC&pg=PA22&dq=RABBI+GAMLIEL+OF+YAVNE&hl=ja&ei=Y6WLTL2LHpG9ceHc
עמ 78
388:הנוצרים החלו חוק חדש
שאסר נישואי תערובת בין יהודים לנוצרים.חוק זה היה תקף בכל האימפריה,אך בארץ
ישראל למשל טרח הקיסר תיאודסיאוס ב392 להוציא חוק שמונע מלהתערב בעינינהם הפנימים
של הקהילה היהודית בישראל או להפריע או לפגוע במנהיגה,הנשיא.אך כווונתו של החוק
היתה כנראה למנוע ממישהו לפגוע בסמכות הנשיא להטיל חרם על אחד מחברה הקהילה,שכן החרמה עשויה לדחוף את
אותו מוחרם לאמץ את דת הנוצרים.
ב393 למשל,אסר הקיסר על הריסת בתי כנסת,ואף העניש שני
מושלים שהעליבו את הנשיא.הראשון,הלריוס מושל סוריה –פלסטינה הודח מתפקידו
ב395,והשני הסכיוס הוצא להורג.קשה מאד להסביר יחס מגונן כל כך על הנשיא של היהודים
בארץ בהתחשב בעובדה ש30 שנה אחכ מעמד הנשיא בוטל על ידי הנוצרים,אולי אפשר להסביר
שיהיה זה מקרה פרטי של אותו קיסר אין מקרה זה מיצג את הכלל.
395:ההונים הברברים פולשים לאימפריה הביזנטית ואפילו מגיעים
עד ארץ ישראל ,הם זורעים הרס רב ככל האפשר לפני שנסוגים בחזרה צפונה.
רבי גמליאל השביעי 400-425 הנשיא האחרון
ב415 הואשם הנשיא בהפרת האיסור על בנית בתי כנסת,ברית מילה
של עבדים,שפיטה בעינינים שבהם נוצרים מעורבים,והוא נענש ותפקידו כנשיא הסנהדרין
בוטל ונאסר .
ב425 הוא נפטר ללא יורשים,וכך נסתימה שושלת בת 500 שנה של
בית הילל.
http://books.google.co.jp/books?id=jlwXYLFpOWIC&pg=PA375&dq=napoleon+in+palestine&hl=ja&ei=9mEwTNWDLNDQcc
עמ 97
על פי כתבי הנוסע הנוצרי הירונימוס באותו זמן היהודים בארץ רבים מאד "כמו
תולעים" והם חיים חיים ארוכים.
מתקופה זאת החלו יהודים לחזור להתגורר ביהודה,בעיקר בחברון
ובית גוברין,אך עדין היה אסור לבנות בתי כנסת או לשפצם.
הישיבה של טבריה כמנהיגת העם בישראל 425-520
ישיבת טבריה ירשה את הנהגת העם אחרי ביטול מוסד הנשיאות
ב415 בלי יותר מדי בעיות שכן סמכותם של החכמים היתה מוכרת עוד הרבה לפני ולפעמים
יוקרתם היתה גבועה יותר מהנשיא.
ראשי הישיבה נקראו
ריש פיקרא והם היו בעצם ראש של פרלמנט יהודי שראשיו מתחלפים בתדירות ומנהלים את
עינינהם הפנימים של היהודים כמו מיסים וצדקה.
http://books.google.co.jp/books?id=r-9qJRP20MIC&pg=PA34&dq=JEWS+OF+TIRAN&hl=ja&ei=rqraTKS2FYafcbSFrMMG&sa
עמ 20
429:הקיסר מורה על הקמת שני סנהדרין שונים,אחת לכל מחוז,אחת
בפלסטינה פרימה בקיסריה והשני בפלסטינה סקונדה בטבריה.
צעד זה יכול להתפרש כנסיון לפרד בין העם,אך אין ידיעות על
ויכוחים בין שני הסנהדרינים וסביר להניח שהסנהדרין בקיסריה היה כפוף לטבריה.
בזמן הזה התמוטטה באופן סופי לגמרי האימפריה הרומאית ב476
,לפחות בצידה המערבי,והחלו ימי הבינים.
באותה מאה רבו מרידותיהם של השומרונים.
לא ברור מה היתה מידת
השתתפותם של היהודים במרידות אלו נגד הכובש הרומאי.
מרידות אלו הסתימו בטבח נוראי של האוכלסיה השומרונית ודלדול
האוכלסיה במרכז הארץ.
438:הביזטים מרשים ליהודים לשוב לבקר ואף לגור
בירושלים.המנהיגות היהודית בארץ ממהרת ומזמינה יהודים מכל האזור
ואף הרחק מפרס ורומא,יותר מ100,000 יהודים עולים לרגל לירושלים בחגיהם אך הם מותקפים על ידי
פנטים נוצרים באבנים.
http://books.google.com/books?id=M0wUKoMJeccC&printsec=frontcover&dq=isbn:0521599849&hl=ja&cd=1#v=onepage
עמ 3
יהודים ספורים נהרגים,ההתקפה אורגנה על ידי הנזיר הפנטי בר
צומה,שהיה אחראי עוד ב421 ו422 על הריסת בתי כנסת בארץ,כמו בית הכנסת הגדול במואב
שבעבר בירדן ועל הריגת יהודים שנזמנו לידיו.
http://books.google.co.jp/books?id=tu7esOXinfkC&pg=PA309&dq=barsauma+jews&hl=ja&ei=yP7bTN-uBM-XcaCUnMQG&s
עמ 310
הפיצול בין העדות הנוצריות והמאבקים בין הכנסיות שם את
המאבק הרישמי של האיפריה נגד ה"כפירה "היהודית בצד והיהודים בארץ יכלו
לנצל זמן זה לגדול במספרים ולבנות ולשפץ מבנים חדשים וגם בתי כנסת מפוארים.
פעלתנות זאת היתה מספיקה בשביל לעורר את סקרנותו של מלך
חימר להתגייר.
http://books.google.co.jp/books?id=2kSovzudhFUC&pg=PA348&dq=ZENOBIA+JEWS&hl=ja&ei=4dWeTNH6NIvovQOh2rWiDQ&
עמ 358
353:עליה של יהודים מבבל לישראל.
484:מרד שומרוני נוסף.במרד הם כבשו את שכם וקיסריה,עד
שהביזנטים מחצו אותם.
לא ברור לצד מי היו היהודים,שכן בקיסריה היו תמיד יהודים
רבים.
באותו זמן חי הפיטן הראשון,יוסי בן יוסי,אשר כתב פיוטים
בעיברית.
שושלת מר זוטרא 520
ב500,מר זוטרא,קרוב של ראש הגולה היהודית בבל מרד באימפריה
הססאנית,בתגובה שתהליך מתמשך של רדיפה דתית של יהודי האיזור,וזוכה להצלחה קצרה ואף
השתלט על איזוא מסוים עד צבא האימפריה לכדו והרגו.
בנו ,מר זוטרא השני,ברח עם אימו לארץ ישראל ושם התקבל מיד
בכבוד רב בטבריה,שכן היה קרוב של ראש הגולה,שזה אותו דבר כקרובו של המלך דויד.
הוא היה מנהיג היהודים וארץ וצאצאיו המשיכו אחריו להנהיג את
העם במשך 10 דורות.שמות צאצאיו בסדר של מילויתפקיד הנשיא :מר זוטרא בן זוטרא
שני,רבי גוריה,מר זוטרא הרביעי,רבי יעקב,רבי מיגס,רבי נחמיה,רבי עבדימי ועוד.
http://www.jewishencyclopedia.com/view.jsp?artid=429&letter=S&search=
MAR
ZUTRAIII
מתחילת המאה השישית
מופיעה דמותו הבולטת של ינני,כותב הפיוטים ומחבר השירים הנוגע.רבים מפיוטיו
מופיעים בתפילות היהודיות גם היום.
גם ממשיכו,אליעזר
הקליר,אשר חי עד 650 כתב תפילות חשבוות ופיוטים רבים.
http://books.google.com/books?id=MZ2MwNzB69IC&pg=PA430&dq=eleazar+kalir&hl=ja&ei=gjgnTJjCGcygkQXw862IAQ&s
שני פיטנים אלו העו
החשובים מבין פיטנים רבים שחיו בארץ ישראל בזמן ההוא וכתבו ברכות ותפילות למען
החגים או מועדים ושרו אותם בבתי הכנסת המפוארים.
http://books.google.co.jp/books?id=2kSovzudhFUC&pg=PA348&dq=ZENOBIA+JEWS&hl=ja&ei=4dWeTNH6NIvovQOh2rWiDQ&
עמ 361
רוב יהודי הארץ דיברו
אז ארמית אך הפיטנים הקפידו לכתוב בעיברית מליצית.
http://books.google.co.jp/books?id=fS-kagG1Ce8C&pg=PA176&dq=%D7%90%D7%A9%D7%9B%D7%A0%D7%96%D7%99%D7%9D+%D
עמ 54
פיוטיו של ייניו היו כל
כך פופולרים שגם נוצרים חיבבו אותם.המלחין הנוצרי הידוע רומנוס למשל השמש במילים
ולחנים שכתב ינני.
http://books.google.com/books?id=HRV0QTxddjkC&pg=PA23&dq=Romanos+the+Melodist++jewish&hl=ja&ei=XFbdTOH3JI
עמ 23
דמות ארץ ישראלית בולטת
נוספת במאה השישית הוא אסף הרופא,שכתב את ספר הרפואה העיברי הראשון.הוא כתב גם
תירגום עיברי ראשון שספר תרופות יווני.הרבה מהרפואה מתבססת על כתוביו.
http://books.google.co.jp/books?id=SL34EWxAJfYC&pg=PA182&dq=assaf+harofe+7+cnetury&hl=ja&ei=PmeLTKXMHY7ev
עמ 182
535:הקיסר יוסטיסינוס
כובש והורס את המושבה האוטנומית היהודית באי יטבה שליד סיני בים האדום.
http://books.google.co.jp/books?id=r-9qJRP20MIC&pg=PA34&dq=JEWS+OF+TIRAN&hl=ja&ei=rqraTKS2FYafcbSFrMMG&sa
עמ 34
בזמן ההוא עד 565 סבלו היהודים מרדיפות דתיות גם באימפריה
הביזנטית ובארץ ישראל וגם באימפריה הססנית ובבל.
http://books.google.com/books?id=z10-Xz9Kno4C&pg=PA353&dq=phocas+forced+conversion+to+christianity+of+jew
עמ 353
541:מגיפה מגיעה ממצרים
והורגת רבים מתושבי הארץ.
556:יהודים משתתפים
באופן מובהק במרד השומרוני האחרון,אשר כמו קודמיו נכשל.
http://books.google.co.jp/books?id=pzo6KAH3FmUC&pg=PA75&dq=556+samaritan+revolt&hl=ja&ei=j5N2TP3CMIGIvgPt
עמ 75
607:הקיסר פוקס מנסה
להכריח באופן גורף את כל תושבי האימפריה לקבל על עצמם את הנצרות,כולל היהודים.
.נסיון זה נכשל באופן גמור
המרד היהודי נגד
הביזנטים ב614
בזמן ההוא בתחילת המאה
ה7 היתה האימפריה הביזנטית חלשה מאד,והקיסר נרצח.האימפריה הססנית שהתחרתה בביזנטית
ללא לאות ניצלה את ההזדמנות הזאת.
היהודים נהיו בני בריתם
של הססנים,וכ20,000 לוחמים יהודים צעדו יחד עם הצבא הססני לעבר ישראל,שם הצטרף
אליהם צבא יהודי בגודל דומה בראשות בנימין
מטבריה שסייע לססנים להשתלט על הארץ,על פי ספר זרובבל ועל פי היסטוריון הארמני
סביוס.
http://rbedrosian.com/seb8.htm
פרקים 24-26
http://www.religiousstudies.uncc.edu/jcreeves/sefer_zerubbabel.htm
אחרי שהנוצרים בירושלים
נכנעו השלטו היהודים על האיזור,אך כעבור זמן מה השתולל המון נוצרי והתנקש במנהיגות
היהודית וגירש את היהודים מעבר לחומות.הגדוד היהודי חנה ליד הר ציון.
כנקמה על ההתנקשות צרו
הססנים על העיר וטבחו באוכלסיה הנוצרית בכל הארץ בהשתתפות היהודים,חלק מהנוצרים
התגירו כדי להמלט ממות.
אך הססנים לא אהבו את
מצב הענינם ולא הרשו ליהודים לחזור לעיר אז היהדים חנו ליד שער הזהב,אך טענותיהם
של יהודים מעטים שהססנים בוגדים בהם נעשנו בענישה כבדה ובהגליה של רבים לפרס.
אחרי 5 שנים של שלטון
יהודי אוטונמי על ירושלים והאיזור כולו,שינו הססנים את טעמם לשמרי שנתנו לביזנטים
להגיע ללא מפריע לירושלים,שם הם חיסלו את הגדדו היהודי והחלו לטבוח ביהודים.
ב625 משתלטים הביזנטים
על כל הארץ כחלק נצחונם על האימפריה הססנית ומבטיחים שלום ליהודים אם יסירו את
נשקם ויעברו לצד הביזנטים ויהודים רבים נענים להצעה זאת,אך עם בואו של הרקליוס קיסר
הביזנטים לירושלים הוא נענה לדרישות הנזירים הנוצרים ומרשה לאוכלסיה לטבוח
ביהודים.רוב היהודים נמלטים על נפשם ומתחבאים.
629:יהודי חיבר שבצפון
ערב,לא רחוק מארץ ישראל,נטבחים על ידי הערבים,אשר הונהגו על ידי נביא הדת
המוסלמית,מוחמד.
הקרב בחיבר משמש כבסיס
ליחס הערבים והמוסלמים כלפי היהודים,וגם כבסיס להסכמי הכניעה שנחתמו אחר כך,כמו תשלום
של מס גולגולת על ידי לא מוסלמים למוסלמים והחרמה של אדמות הלא מוסלמים לרשות
המוסלמים וזאת בתמורה לזכות לחיות,ולהמשיך להאמין באותה אמונה,לא לשרת
בצבא,ו"להנות מהגנה " מגורמים חיצונים.
http://books.google.com/books?id=M0wUKoMJeccC&printsec=frontcover&dq=isbn:0521599849&hl=ja&cd=1#v=snippet
עמ 28
630:
ערים מסוימיות בדרום
ישראל כמו אילת ומקנה שהיו יהודיות ברובם חותמות על הסכמי שלום עם צבאו של מוחמד
המוסלמי.
http://books.google.com/books?id=M0wUKoMJeccC&printsec=frontcover&dq=isbn:0521599849&hl=ja&cd=1#v=snippet
עמ 29
0 件のコメント:
コメントを投稿