このガジェットでエラーが発生しました

2012年2月26日日曜日

מוצא רוב ה"פלסטינים" הוא ממיצרים

רוב רובם של הערבים בארץ ישראל הם מהגרים שהגרו אליה ממיצרים במאה ה19

בתחילת המאה ה19 האוכלסיה בכל ארץ ישראל המערבית היתה כ100000 תושבים,
רובם מוסלמים ומיעוטם נוצרים ויהודים.
מיצרים נהיתה עצמאית מהאימפריה הטורקית באופן כזה או אחר כבר מאמצע המאה ה18,
ב1832 השתלטה מיצרים על ארץ ישראל וסוריה ושינתה לגמרי את מערך האוכלסיה הערבית
בארץ.
הסיבה ליציאה למלחמה היתה טענתו של מושל מיצרים איברהים פאשה
ש6000 פלאחים מיצרים ברחו לאיזור עכו.
עכו היתה אז העיר הגדולה בארץ,שליטיה כמו אחמד אל ג'אזר וממשיכיו גרמו לפריחתה.
התעלמותם של שליטי עכו מתוקפנות מיצרים גרמה לנפילת הארץ כולה בידי המיצרים,
בזמן שלעותמנים לא היה ממש ענין במה שקורה בטריטוריה שהיתה כביכול תחת שלטונם.
כובש הארץ היה מוחמד עלי,בנו של איברהים פאשה.
רוב איזור הארץ ההררי לא מצא חן בעיני המיצרים אבל איזור החוף המכוסה ביצות מצא חן בעיניהם והיה נוח למרעה הג'מוסים.
מוחמד עלי עודד הגירה ,חלקה הגירה כפויה, של אלפי משפחות מיצריות לאיזור החוף ושל חילים מיצרים ומשפחותיהם.
עמ 419

מוחמד עלי ישב מיצרים בעיקר ביפו,בנוסף לכך  מאות חילים הקימו רובע חדש ביפו.הוא גם הושיב מיצרים רבים בבית שאן
עכו,שכם ואירביד.


.


עמ 27
הוא גם ישב שבטים בדואים בעמק החולה ועמק הירדן כמו הזובדי,עוורנה,והינדי.

אמנם היו גם הגירות של מוסלמים או ערבים ממדינות שונות כמו של אלג'יראים לצפת וטבריה במאה ה19
וצ'רקסים וכן בוסנים לאיזור החוף בעידוד הטורקים אך אלא נפלו במספרם לעומת ההגירה ממיצרים.

עמ 14
הוא גם ישב עבדים כמו ערב אל אופי וערב אל דימרי ליד חדרה.

ביפו ישבו מיצרים רבים,שכונת צוסריה,בנו דרויש,אבו כביר,והמד היו כולם מיצריות.
שכונת אל שביד היתה של עבדים משוחררים ורבים מהם התישבו בפג'ה,ג'לג'וליה,
אום לבס,שיח מוניס,סומיל.
זרנוקה וקוביבה היו מיצריות,נתון זה היה עדין נכון גם ב1893.
תושבי קוטרה היו לובים.
היו גם הרבה עבדים שחורים שהתלוו למיצרים והתישבו ביפו והונהגו על שייח אל עביד.
תושבי כפר קרע וקלנסואה היו מיצרים.מיצרים רבים
גם התישבו בכפרים שונים ביהודה ושומרון.

ישובים ערבים רבים במיוחד הכפרים הערבים השונים מסביב לתל אביב היו נקודות התישבות מיצרים,
אך מוקדי ההתישבות המיצרים היו העיר יפו והעיר חיפה.
הכובשים המיצרים לא מצאו חן בעיני הערבים המקומים,וכך ב1834 התקוממו הערבים בעיקר בירושלים,
חברון וצפת אף התמקדו הרבה יותר בפרעות ביהודים מאשר במלחמה עם המיצרים ותוך מספר חודשים
המיצרים דיכאו את המהומות.
היתה זאת הפעם הראשונה שבה הערבים הפלאחים פרעו ביהודי ארץ ישראל באופן שכזה.
הכיבוש המיצרי נמשך עד 1840 ועשרות אלפי מיצרים,לובים וסודנים השתקעו בארץ עד אז.
בהמשך התמעטה ההגירה,בגלל המצב הקשה בארץ,וגם בגלל משיכה של פועלים מיצרים לחפש
עבודה בבנית תעלת סואץ.
למרות  זאת יפו וחיפה פרחו,הם היו ערים ערביות אך הקהילות היהודיות שבהם גדלו גם כן ובירושלים
כבר היה רוב יהודי.
ב1882 החלו העליות הציוניות והיהודים קנו אדמות מאותם כפרים מיצרים שהוקמו רק כמה עשרות שנים
לפני כן,שרוב האיכרים עליו לא היו בעלי האדמות אלא צמיתים;דוגמא יפה לכך היתה פתח תיקוה-
המושבה הציונית הראשונה שהוקמה על אדמות אומלבס-כפר מיצרי בין רמלה ליפו.
דבר זה מצד אחד גרם לעוינות כלפי היהודים אך מצד שני היתה משיכה של ערבים מימצרים וממדינות שונות אחרות
לחפש עבודה בשדות של היהודים.
בשנות ה90 הקימו את מסילת הברזל בין ירושלים ליפו,ולשם כך הובאו אלפי פועלים ממיצרים שרובם נשארו באיזור והשתקעו בו..

עמ 27

מ1882 ועד 1914 היתה עליה גדולה של יהודים לארץ ישראל,ב1910 הוקמה העיר העיברית הראשונה,
תל אביב.היהודים יבשו את הביצות וזרעו שדות והערבים היגרו ממדינות שונות,כדי לחפש עבודה בהם.
יבוש הביצות,נטיעת יערות,זריעת שדות וסלילת דרכים על ידי היהודים והבאת תרופות ודרכי טיפול רפואים מהמערב
לארץישראל המפגרת גרמו ללא ספק לשיפור באוכלסיה הערבית שחיה בצמוד ליהודים.
אורך החיים התארך,ומספר התינוקות שנפטרות לפני הגעה לבגרות גם כן ירד ולכן נוצר גידול באוכלסיה.

מ1922 התחיל המנדט הבריטי על ארץ ישראל שהביא עימו פיתוח והון בריטי בעוד שהעולים
היהודים הרבים שהגיעו הביאו איתם הון וטכנולוגיה גם כן מה שהביא לפיתוח עצום של האיזור כמו שלא נראה מעולם
במזרח התיכון ולא היה קים במדינות הערביות השכנות,ולכן השכר של פועל ערבי ליום בארץ ישראל היה גבוע מאחיו במיצרים או לבנון
סוריה ועירק דבר זה לבדו היה מספיק בשביל לעודד הגירה של ערבים לארץ.
הבריטים היו אמורים לעודד עליה יהודית אך במקום זאת הם עודדו הגירה ערבית לא מבוקרת.
מ1922 ועד 1931 גדלה האוכלסיה הערבית בכ150000.
הנתון הכי מדהים הוא שאם ב1931 היו 400000 ערבים בארץ,ב1947 היו כבר כמיליון.
ברור שהגירה ערבית ממדינות שונות כדי לחפש עבודה במפעלים של הבריטים והיהודים
היא הגורם לעליה הכל כך גדולה של האוכלסיה הערבית בארץ.
http://www.meforum.org/522/the-smoking-gun-arab-immigration-into-palestine
רוב ערבי ארץ ישראל ב1948 התגוררו ביפו וחיפה ובכפרים והעירות בינהם ובין רמלה ועזה
ורק מיעוטם גרו בשטחי יהודה ושומרון והגליל.
ב1948 תקפו מדינות ערב את מדינת ישראל יום אחרי היולדה אך כבר לפני פרוץ המלחמה
התמוטטה החברה הערבית הארץ ישראלית מבפנים ומאות אלפים מבניה ברחו מאיזורים אלו
ליהודה ושומרון ועזה ואף הרחיקו לירדן ולבנון.
המסקנה היא שרוב הערבים שחיים ביהודה שומרון ועזה כיום הם ערבים שמקורם מדינות אחרות,
אשר מהם היגרו לאיזור החוף הארץ ישראלי ובמהלך מלחמת השחרור ב1947-48 ברחו ממנו
לאיזור ההררי ומחוצה לו מזרחה.


עמ 15

0 件のコメント:

コメントを投稿