このガジェットでエラーが発生しました

2012年1月21日土曜日

העם היהודי יושב בארץ ישראל באופן קבוע יותר מ3000 שנים


בניגוד למה שרבים שחושבים הארץ לא התרוקנה לגמרי מיהודים אחרי שמרידות נגד האמפריה הרומית ה70 ו135,למעשה אי אפשר למצוא אפילו שנה אחת בהיסטוריה מאז ללא ישוב יהודי מבוסס בארץ ישראל.
הארץ היתה תחת כיבוש האמפריות המוסלמיות השונות במשך 1300 שנים מ638 עד 1917,עם הפסקה קצרה אך אכזרית של כיבוש צלבני מ 1099 עד 1260.למעשה ב1100 הצלבנים היו צריכים להלחם ביהודים על מנת לכבוש את חיפה.
הערבים שחיים כיום בארץ הם רובם מתנחלים מוסלמים שהגיעו לארץ  תחת הכיבוש הבריטי לישובים שהוקמו תחת הכיבוש המוסלמי על חשבון אדמות היהודים.
מצבם של היהודים תחת הכיבוש המוסלמי היה בכי רע,הקונסול הבריטי הראשון בירושלים,ג'ימס פין,  מתאר זאת ב1845:
"ההשפלה שהיהודים סובלים ממנה היא יום יומית,הם בעצם נאלצים לשלם על האויר שהם נושמים".
היהודים היו תחת מעמד הדימי,ולכן היה אסור להם להיות בעלי אדמות והם לא יכלו לקנות אדמות ,הם גם לא יכלו לבנות בתים או בתי כנסת חדשים,ולא לשפץ את הישנים או אלו שנהרסו במלחמות או ברעידות אדמה.הם גם לא יכלו להעיד במשפט נגד מוסלמי.
נאסר עליהם להחזיק נשק או לרכוב על סוס,דבר שהפך אותם לחסרי הגנה לגמרי מפני כל מוסלמי.אחד הנוסעים היהודים בארץ מתאר ביומנו מסוף המאה ה15 על הסכנות הרבות שאורבות לשיירות המסחר בין עזה לדמשק, מתאר בפירוט איך על היהודי להתלבש,לשבת,ואפילו ללכת לשירותים כמו ערבי,כדי שלא יחשבו אותו הבדואים ליהודי ויתנפלו עליו.
בנוסף לכך היה על היהודים לשלם כל שנה את הג'זיה,מס הדימים,מס שהיה מחיר קבוע לכל ראש,והיה מעמסה כבדה על היהודים שהיו עניים ממילא.כבר מסוף המאה ה11,היו תלוים יהודי הארץ בתרומות מיהודי הגולה .זאת הסיבה שעד סוף המאה ה19 חיו היהודים מכספי ה"חלוקה".
האמפריות המוסלמיות ששלטו בארץ,בעיקר העותומנים,לא שלטו בפועל בארץ,אלא העמידו את הזכות לגבות את המיסים השונים למרבה במחיר,ושבטים שונים או תקיפים שונים דאגו שהמס שהם גובים מהתושבים יועבר לסולטן וגבו תוספות שונות מהתושבים כשכרם וכמעט לא דאגו כלל וכלל לצרכים של התושבים, או לשיפור הביטחון או התעבורה בארץ,אלא רק דאגו שהתושבים לא יתמרדו וישלמו את המס בזמן.
מלבד ההצקות הים יומיות שסבלו היהודים חסרי ההגנה מהערבים והבדואיםהיו מקרים רבים ששליטים חמדניים קיפחו את את היהודים באופן קבוע,
אחת הדוגמאות הידועות לכך היה גזרות מוחמד איבן פרוח בירושלים ב1625,שדרש מהיהודים כספים ומתנות רבות,ולאחר שנתרצה,אסר את הרבנים החשובים בעיר ודרש כופר עצום לשחררו.היהודים נאלצו ללוות משכניהם הערבים בריביות גבוהות ולמשכן את רכושם.
שליטים שבאו אחר כך המשיכו בתחבולה זאת עד שהיהודים היו בחוב כל כך גדול,שהערבים הטילו איסור על האשכנזים להתגורר בעיר,אך המשיכו להציק בדרך זו לספרדים שנותרו.
בנוסף על כך,כבר ב1266 נאסר על היהודים להכנס להר הבית ולמערת המכפלה.הם היו מתפללים בכותל המערבי שהיה אז סימטא מלוכלכת וחשוכה שלא פעם שימשה מקום לשוד היהודים.מיסו מעבר שונים נגבו מהם על הכניסה לכותל וכן להר הזיתים.כל המעבר והכניסה לירושלים היתה כרוכה ב"מס" ש"נגבה"ע"י החבורות של הכפרים מסביב.
ב1427 נאסר על יהודים להכנס להר ציון וב1474 נהס הבית כנסת שלהם.ב1580 הוא נהרס שוב ורק ב1967 חזר לידי היהודים.
ב1720 שרפו הערבים את בית הכנסת האשכנזי בירושלים.ב1799 התנפלו על יהודי צפת,וב1819 הם נשדדו ונשארו ללא בגד להתכסות ע"י המושל בעצמו,אחרי שחיסל את חיים פרחי,היועץ היהודי שהיה בעצם המושל בפועל של האזור באותו זמן.באותו זמן נאסר על היהודים להכנס לנבי סמואל ובית הכנסת הראשון ביפו הוחרם,
ב1834 נטבחו רבים מיהודי צפת וירושלים,וכן נשים רבות נאנסו ע"י הערבים בזמן המרד האנטי מיצרי,
לסיכום,היה אפרטהיד .
מצד שני,בעוד שאין שנה בלי ישוב יהודי מבוסס בארץ,אין תיארוך או הוכחה שאי פעם התקימה מדינה ערבית-מוסלמית-עצמאית.שבירתה היתה ירושלים וששמה היה פלסטין,והיא לא היתה חלק מאימפריה מוסלמית כל שהיא והיא היתה מופרדת משכינותיה בגבולות ברורים.פשוט אין.אין ולא אדם ערבי מוסלמי אחד בהיסטוריה שיכול להקרא"מלך\מנהיג פלסטין העצמאית".פשוט אין.
ה"פלסטינים"הם מיצרים,בוסנים,אלג'ירים,סורים וסודנים שהיגרו לארץ בזמו שזו היתה כבושה בידי זרים,והם יכולים באותה מידה לשוב לאותם ארצות,או לירדן.
במאמ ה16-17 העותומנים הושיבו משפחות רבות מסוריה בגליל ובשומרון וגם בעזה,המשפיות החשובות בשכם הם סוריות,טוקן,נימריס,גרר.משפחתו דל יאסר ערפת,שבט הקודעה,הגיען בזמן הזה לעזה מצפון סוריה.
שבטים בדואים מירדן וסוריה הגיעו לגליל מ 1740 שבטים תימנים הגיעו ב1550 והקימו את רמללה.
תחת שלטון דער אל עומר בגליל ב1770 הגיו לבנונים וקפריסאים לעכו.
עם הכיבוש המיצרי ב 1832הגיעו חילים ואיכרים ממצרים ומהבלקן והתישבו ליד עזה,אך בעיקר ביפו וחיפה,וכן בבית שאן ובכפרים ליד ירושלים.
ב1860 הובאו לארץ חילים אלג'רים רבים וכן כורדים,ואכן רוב ערביי צפת היו צאצאי המורד האלג'רי עבד אל קדר אל ג'זרי.
לקראת סוף המאה ה19העותומנים איבדו לגמרי את שליטתם בבלקן,ומוסלמים רבים היגרו ממנו,חלקם הושבו באזור החוף,טנטורה למשל.
ושלא נשכח את הצ'רקסים גם.
על אף זאת,המיספרים מראים שחלק נכבד מהערבים בארץ הגיעו לארץ בתקופת הבריטים דווקא.
לכן,אין בסיס לטענה שה"פלסטינים" הם צאצאי הישראלים הקדומים,הכנענים,או הפלישתים,אשר שני האחרונים גוירו ע"י המלכים החשמונאים.
שהרי הם  בעצמם,פרוק קדומי למשל,מודים ללא בושה שאין דבר כזה עם פלסטיני,ואין הבדל ממשי בינם לבין הירדנים או המצרים,ורק למען ניגוח הטענה היהודית לזכות לריבונות יהודית בארץ ישראל הם מבליטים את הערבים בארץ כשונים מהערבים מארצות שכנות..
מכיון שהדת האיסלמית מצווה שהיהודים והנוצרים יורשו לחיות כל עוד ישלמו את מס הגולגולת ויהיו נחותים למוסלמים וחסרי כל זכויות חוקיות או אנושיות,אין בכלל אפשרות שאי פעם תהיה פשרה סופית או שלום לזמו ארוך בין המוסלמים ליהודים,שהרי קיומה של מדינה עצמאית לא מוסלמית במרכזו של המזרח התיכון מנוגד לדת האיסלם,לכן הסכסוך הערבי-ישראלי איננו הולך הלהפתר לעולם בדרך אנחנו מקוים שהוא יפתר.
מה לעשות?
ובכן,הערבים טוענים שהיהודים מקפחים אותם בשלטונם עליהם.האם מצבם של אותם ערבים גרוע יותר ממצבם של אותם יהודים אומללים שחיו בארץ בזמן הכיבוש המוסלמי?בכלל לא.
מה יקרה אם  היהודים יתיחסו לערבים בארץ באותה מידה שהמוסלמים התיחסו ליהודים בארץ בזמן הכיבוש?
הנה,אם מוסלמי יהרוג יהודי בארץ או בעולם,ישראל צריכה אוטוומטית לאסור על כל המוסלמים,פרט למוסלמים ממדינות שיש להם הסכם שלום עם ישראל,להתפלל בהר הבית ומערת המכפלה למשך שנה.כל יהודי נוסף יהרג על ידי מוסלמי יוסיף עוד שנה של אין כניסה.
תחת שלטון המוסלמים על הארץ ליהודים לא היתה זכות להעיד נגד מוסלמי במשפט,וגם לא היתה לא זכות להגן על עצמו פיזית אם הותקף על ידי מוסלמי,הוא נאלץ לשלם מיסים אחרים בנוסף למיסים הרגילים,והמחירים בשוק ,אפילו מים ולחם,היו תמיד נמכרים לו במחיר מופקע,כמובן שאנני אומר שנעשה ככה למוסלמים,אך לדעתי ההעתקת חלק מדרכים אלו,יכולים דווקא לגרום לערבים לרצות לחיות איתנו בשלום כדי שנניח לאחיהם בארץ.





0 件のコメント:

コメントを投稿