אסור שתוקם מדינה פלשתינית

מדוע אסור שתוקם מדינה פלשתינית ביהודה ושומרון

1:נסיגה ישראלית משטחי יהודה ושמרון תיצור ישות עצמאית חמושה ואלימה העוינת
 את עם ישראל ואיננה מוכנה לכבד הסכמים במרחק קרוב מאד למרכזי האוכלסיה
 הישראלים כמו ירושלים,תל אביב,חיפה ובאר שבע,בסיסי צבא ושדות תעופה,
מפעלי תעשיה וכדומה.

כיום צהל פועל ברוב חלקי איזורי יהודה ושומרון,
אך לו יסוג מהאיזור כיצד יוכל להגיב למשל לירי של ארטילריה או טילים על אזרחים
 בתוך ישראל מהגבעות של יהודה ושומרון?
מהגבעות של יהודה ושומרון ניתן לטווח בנקל על דרכי תחבורה וישובים
ישראלים ברקטות,טילים,פגזי מרגמה ותותח ואף נשק קל.
מהגבעות של ענבתה בשומרון ניתן לראות בקלות רבה את תחנת הכח של חדרה
 ומגדלי עזריאלי בתל אביב.

הרי זהו המצב שקיים כיום בין ישראל לרצועת עזה.

הערבים יורים טילים ופגזים על אזרחי ישראל מבלי שזה יעורר תשומת לב רבה
 או יזכה לגינוי כלשהו בתקשורת או באום וכאשר ישראל מגיבה מי שחוטף
גינוים קשים זה ישראל.

תתארו לכם מצב שבו יורים טילים ופגזים במשך זמן ממושך על תל אביב
מקלקיליה וכאשר ישראל מגיבה נגד ההתקפות הללו היא מקבלת גיונים חריפים מהאום,
מתקשורת,מדינות שונות מזמינות את השגריר הישראלי לנזיפה,

והפגנות נערכות באירופה נגד התוקפנות הישראלית.

מדוע מצב זה דמיוני?הרי שזה בדיוק מה שקרה במבצע עופרת יצוקה ב2009.

מן הסתם המדינה הערבית שתוקם ביהודה ושומרון תטען שהיורים היו גורמי אופוזיציה
בעוד שבמציאות ההסתה והחימוש יגיע ישירות מהם.

מצב שכזה יכול להווצר גם  אם ישראל נסוגה רק חלקית מיהודה ומשומרון-שהרי אז גושי
ההתישבות היהודית יהפכו למטרה לפגזים וטילים באופן יום יומי.
גם השארות ישראלית בבקעה כאשר הערבים שולטים בגבעות הוא הזמנה
לירי ארטילרי על הרצועה הדקה שנשארת בידי ישראל,בעוד שכמובן שנסיגה מלאה
 מהבקעה מזמינה כניסת צבאות ואירגוני מחבלים לאיזור באופן חופשי לגמרי. 

גם הדיבורים על מדינה פלשתינית מפורזת אינם רצינים שכן זה המצב הקיים עכשיו,
אין צבא פלשתיני אבל יש משטרה פלשתינית שהיא צבא לכל דבר,
ויש אירגוני מחבלים שהם צבא לכל דבר.

2:פינוי המתישבים היהודים ביהודה ושומרון יביא למלחמת אחים.

חיים כחצי מיליון יהודים ביהודה ושומרון,
אם יוחלט על פינוים יהיה צורך גם לפצותם,
דבר שעשוי לעלות מילארדי דולרים.
תצאו מהסרט ומהפרופוגנדה שהתקשורת מנסה להכניס לכם לראש שההתנחלויות
עולות לכם בחינוך ובבריאות.

המתישבים ביהודה ושומרון רואים מה קרה לאחיהם מרצועת עזה שרובם עד היום חסרי בית,
לגמרי מוזנחים על ידי המדינה-תודות לפרופוגנדה הבולשביקית שהסיתה את העם נגדם.

סביר מאד להניח שיהיו מתישבים רבים שלא יסכימו עם הפינוי מתוך הבנתם שלא הם עצמם אישית
נפגעים אלא כל המדינה.

יהיו הרבה מתנגדים ויהיו שפיכות דמים,ויש סיכוי סביר שהצבא,שרובו מורכב מדתים ומתנחלים,
יסרב להשתתף בפינוי,ומכך שהפינוי עצמו,יהיה בכלל בילתי אפשרי.

אל תצפו שאנשים האלה ישבו וישתקו אחרי שתפנו אותם,הרי שיהיה צורך לישב אותם איפה שהוא במדינה המצומצמת,
מחירי הדירות יעלו,שוק העבודה יוצף באנשים משכילים המוכנים לעבוד קשה,ואם אלו לא ימצאו עבודה הם עשוים בהחלט
להפוך מגורם חיובי בחברה לגורם שלילי.

3:בעית הפליטים.

ישראל בעבר כבר הסכימה לנסיגה מלאה מיהודה ושמרון אך הערבים סירבו לקבל את ההצעה הנדיבה
 בטענה שקודם יש להחזיר את כל הערבים שברחו מארץ ישראל מזמן מלחמת השחרור ומיליוני צאצאיהם
לאותם מקומות שבהם ישבו לפני שברחו .

אם מדינה פלשתינית תוקם יש להניח שישראל היתה טיפשה מספיק בשביל להסכים לחזרה מלאה או
 חלקית של אותם בורחים ומיליוני הצאצאים שלהם,

דרישת הערבים היא שהם יחזרו למקומות שבם ישבו בישראל,השמאל הישראלי טוען שבמקרה
 של הסכם יחזרו הפליטים למדינה הפלשתינית ביהודה ושומרון וזאת בניגוד למה שהערבים חוזרים ואומרים.

חזרה של מיליוני הערבים לישראל יאלץ את ישראל לפנות להם מקום בתל אביב,בבאר שבע,בחיפה,אשדוד,
אשקלון,ירושלים,טבריה,צפת וקיבוצים מושבים רבים.יהיה זה בעצם פינוי של לפחות 3 מיליון ישראלים מבתיהם
 בתוככי הקו הירוק,דבר שאין סיכוי מדינת ישראל תוכל לשכנע את אזרחיה לעשות,או לצוות לצבא ולמשטרה לאכוף החלטה
משוגעת שכזאת.לו ישראל גם תהיה מספיק טיפשה הרי שתתן גם זכויות אזרח

לאותם ערבים אשר מיד יהוו רוב במדינה בעצם ישראל תהפך בין לילה למדינה ערבית עם מיעוט יהודי.

יש גם לזכור שגם עצם ההחלטה להקים מדינה ערבית ביהודה ושומרון שהיא נקיה
מיהודים בעוד שבישראל עדין קים מיעוט ערבי גדול איננה צודקת בעליל.
מה שעוד יותר איננו צודק הוא שפינוי בכח של יהודים מבתיהם נחשב לחוקי וצודק בעוד
 שפינוי של ערבים נחשב לאא חוקי או צודק.

הטענה השמאלנית שאומרת שהערבים יצטכו לוותר על זכות השיבה איננו מחזיק מים
 משום שהערבים חוזרים שוב ושוב על דרישה זאת  וגם לירדן למשל שבה יושבים מיליוני
פליטים ערבים שברחו מישראל יש אינטרס שכל הסכם עם ישראל יחיב את ישראל לקלוט
את הערבים הללו.

טענה שמאלנית נוספת טוענת שעם הקמת המדינה הפלשתינית יוכלו לשוב
מיליוני הפליטים הערבים לא לישראל אלא למדינה הערבית שהוקמה ויוכלו להתישב
בהתנחלויות היהודיות שפונו-
אך לא נראה באופק שום מנהיג ערבי שמסכים לכך,שכן לו היה נכון בעיניהם לישב
 מחדש את הבורחים במקומות אחרים הרי שהיו עושים זאת עוד מקודם במדינות ערב
 השונות.

4:המקומות הקדושים.

הסכם עם הערבים למדינה פלשתינאית אמור לסדר את עינין המקומות הקדושים.

העקרון אומר שבמקרה שכזה,ישלטו על האיזורים הקדושים בירושלים בשכם ובחברון
ובבית לחם הערבים וליהודים תהיה אפשרות להתפלל בהם.

זכור היטב שבמשך 19 שנה לא הרשתה ירדן לאפשר ליהודים להתפלל במקומות
הקדושים הרבים ביהודה ושומרון למרות שהתחיבה לכך בהסכמי רודוס.

זכור גם במשך 1300 שנות הכיבוש המוסלמי על ארץ ישראל הגבילו המוסלמים
 את כניסת היהודים למקומות הקדושים להם או שחיבו אותם בסכומים יקרים על הכניסה
 והשימוש או אסרו על כניסת יהודים כמו שעשו במערת המכפלה והר הבית.

מאד אפשרי למשל שאם הכותל למשל יהיה תחת שליטה ערבית הערבים
יבצעו שם פיגועים נגד היהודים ויהפכו את האיזור שהיה עד עכשיו פתוח לכל יהודי 
 להתפלל חופשי לאיזור מסוכן שרק "משוגעים" מתקרבים אליו וכך יהיו רבים
שבכלל ימנעו מהכניסה לאיזור בעוד הערבים יוכלו לבנות שם מסגד

או לבנות מבנה שיפריע ליהודים להתפלל,
דבר שידוע שעשו פעמים רבות במשך הכיבוש המוסלמי על הארץ.

יהיה זה טימטום לתת להם לשלוט באיזורים הקדושים.

:שטחי מולדת חשובים ביותר.

אין להכחיש זאת,יהודה ושומרון הם מרכזה וליבה של האומה היהודית.

כל המקומות הקדושים ליהודים נמצאים שם,וכל אירוע היסטורי חלשוב שקרה ליהודים
בארץ ישראל קרה להם לרוב ביהודה ושומרון.

ויתור על שטחי המולדת בשביל חתיכת נייר,הסכם שלום שלא ברור בכלל אם יש לו כיסוי,איננו נראה הגיוני.

תוכנית אלטרנטיבית לדו קיום ושלום בישראל

ישראל בתור מדינה יהודית נכשלה בלשנות את העמדה הערבית מוסלמית,שמתנגדת לקיומה של מדינת ישראל,אבל,מבחינה היסטורית לצערי אין הרבה מה שישראל יכולה לעשות.
במשך 1300 שנים ישראל היתה מדינה כבושה תחת המוסלמים והיהודים שחיו בה חיו תחת כיבוש ודיכוי מחפירים.
היהודים היו "דימי" וזכותם להמשיך לחיות ולהמשיך לקים את דתם תלויה היתה בהסכמתם לחיים תחת כיבוש מוסלמי ללא כל זכויות חוקיות או אזרחיות ובעיקר בתשלום מס הג'יזיה שגרם צרות רבות ליהודי א"י במשך אלף שנה ורק בעזרת יהודי הגולה עמדו בתשלום השנתי.
לפי חוקי האיסלם אסור ליהודים לחיות חיים עצמאים וחופשים.
אסור ליהודים להיות בעלי אדמות או רכוש,ואסור להם לבנות בתים או בתי כנסת חדשים או לשפץ ישנים.
אסור להם גם להחזיק בכלי נשק אן כלי רכב ועדותם בבית המשפט נגד מוסלמי איננה קבילה.
קיומה של מדינה עצמאית לא מוסלמית במזרח התיכון אשר בהם יהודים הם בעלי אדמות,הבונים בתים ובתי כנסת,לובשים אלו שהם בגדים לפי רצונם ,מחזיקים בנשק ונוהגים בכלי רכב וחיים בחופשיות ללא תשלום מס למוסלמים הופך אותם לההיפך מדימי-לכופרים,ולכן דינם לפי האיסלם הוא מוות.

לכן,
אין שום נוסחא של הזזת שטחים לפה ולשם שתשנה את הגישה הזאת.
ב2011 היה משחק בקטר של כל מדינות ערב,משחקי הכדורגל של העולם הערבי.היתה נציגות מהרשות ה"פלסטינית" וכל פעם שמדינה שיחקה הוצגה מפה של המדינה על צג המסך הגדול לפני הצופים באיצטדיון ובטלויזיה אבל נגרמה מהומה גדולה כאשר מפת "פלסטין" היתה "רק" יהודה ושומרון ועזה.
מהומות פרצו בירדן נגד השגרירות של קטר בעמן ואפילו הוקמה קבוצה בפיסבוק כדי להבהיר לקטר שהכרה בישות הציונית היא בילתי מקובלת.גם בעזה היתה הפגנה גדולה והיתה קריאה להחזיר את השגריר ה"פלסטיני" מקטר.
היה כעס רב גם על הרשפ וגם על החמאס על שתיקתם בנושא ובתגובה הגיבו ביטאוני המפלגות שאין בכלל ויכוח מה גבולותיה של "פלסטין" ושקטר פשעה פשע גדול בכך שהכירה באויב היהודי כגוף עצמאי.
אז תבין,אין על מה לדבר.

אבל מה צריך לעשות?
דבר ראשון יש לספח את שטחי יהודה ושומרון.זהו הדבר המוסרי ביותר והצודק ביותר והחוקי ביותר.דרך אגב החוק הזה כבר קים עוד מ1948 פשוט אף ממשלה לא אוכפת אותו.
באותו זמן הצעד השני יהיה לקבוע במדינת ישראל,חוק שחל על כל התושבים,גם יהודים וגם ערבים.
החוק הראשון צריך לקבוע שכל האזרחים והתושבים צריכים להשבע נאמנות למדינת ישראל בשביל הזכות לחיות בארץ ולהנות מזכויות אדם ואזרח,ביטחון וביטוח סוציאלי וחופש תנועה וכדומה חוק זה יוחל גם על יהודים וגם ערבים כאחד.אנשים כמו יהושע סובול או אילן פפה למשל בטח לא יחתמו וימצאו את עצמם ללא זכויות בעוד שמחמוד מג'נין או מרואן מטיבה יקבלו זכויות,אם רק יחתמו וישבעו .

החוק השני צריך לקבוע שהזכות להצביע לכנסת ולהבחר לכנסת או לכל אירגון שלטוני כמו מועצה,אסיפה,איגוד עובדים,עיריה כפר וכדומה תלוי ב3 תנאים.
הראשון הוא שירות צבאי או לאומי מלא ותקין.
משתמטים מהשמאל או חרדים מנטורי קרטא ימצאו את עצמם ללא זכות הצבעה או הבחרות אם לא יעמדו בתנאים.
כבר עכשיו משרתים בצהל ערבים מוסלמים.הדרוזים הם ערבים ושפתם ערבית.הבדואים הם ערבים ומוסלמים לכל דבר.הצ'רקסים הם מוסלמים אך לא ערבים.אם כן,מדוע שלא ישרתו ערבים אחרים?החוק חל גם על היהודים וגם על הערבים,ככה שאי אפשר לטעון שזאת דרישה גזענית.

כמובן שהצבא צריך לעבור רפורמה בעצמו כמו משכורות מינימום לחילים,ציוות חילים לבסיסים הקרובים לביתם,פיצוי הולם והגנה מלאה מבחינת החוק על חילי המילואים וזאת על מנת שצבא העם יפסיק להיות מיליציה מפלגתית ויתחיל להיות צבא מקצועי.

התנאי השני הוא שליטה בשפה העיברית.זאתי השפה הלאומית של ארץ ישראל,ארץ היהודים.

התנאי השלישי הוא כאמור שבועה למדינת ישראל.

התנאי הרביעי הוא הוכחת ידע מספק בהיסטוריה של ארץ ישראל ותרבותה,ככה שכמו שיהודי יצרך לדעת מי זה דאר אל עומר,ככה גם ערבי יצטרך לדעת מי זה משה מעזה וכמו שהיהודים יצטרכו ללמוד על הנכבה ככה יצטרכו הערבים ללמוד על טבח צפת הראשון ב1660 וטבח צפת השני ב1834.

החוק השלישי צריך לקבוע עונש מוות לרוצחים או בוגדים.טרוריסטים והמסיעים להם יומתו.גם מי שנשבע לישראל ובגד בה-יומת.חוק זה דרך אגב קיים(סעיף 97 לחוק העונשין)אבל אף אחד לא אוכף אותו.

כאמור,בשביל זכות הצבעה יהיו חיבים לשרת בצבא ושאר התנאים אך בשביל לקבל זכויות תושב וכדומה כמו ביטוח לאומי יצטרכו רק להשבע נאמנות למדינה.
מי שלא יהיה מוכן לעמוד בתנאים האלו,תנתן לו אפשרות לעזוב את הארץ עם פיצוי הולם.

ישראל צריכה לפרק כל גורם אשר איננו מכיר בזכות קיומה של המדינה,וזה כולל את הרשפ וכמובן חמאס ישראל גם תאסור הפצה של שנאה ושקרים על ישראל והיהודים בעתונות והתקשורת של הערבים בישראל ובמערכת החינוך.
ישראל תקח על עצמה לטפל בבעית ה"פליטים" הערבים בשטחה.
ישראל תפרק את אונרא ולא תרשה לו לפעול בשטחה כולל יהודה ושומרון מתוך הכרה שאונרא מנציח את בעית הפליטים ולא מסיע לסיומה בעוד שהוא מיצג את התעלומותו המבישה בפליטים שנשכחו-מיליון היהודים שגורשו חסרי כל ממדינות ערב.ישראל תנהל דיאלוג ישיר עם ה"פליטים" הערבים במחנות הפליטים השונים,ותברר לאלו מהם מגיע פיצוי כלשהוא על אדמות או רכוש שהיה בבעלותם לפני מלחמת השחרור.ישראל תדאג לישב את ה"פליטים" מחדש בתמורה לנאמנותם לישראל.

את התוכנית הזאת אפשר לישם בצורה זאת או אחרת.אפשר לספח את יהודה ושומרון בבת אחת או שאפשר לספח קודם את שטחי סי ובי ורק אז את חברון ואז בית לחם ולבסוף את שכם ושאר ערי השומרון.
גם את חוק הבחירות אפשר לישם קודם על היהודים,ואם זה הולך טוב,לישם על ערבי ישראל,אם זה הולך טוב,לישם על ערבי יהודה ושומרון או על האיזורים שסופחו.את רצועת עזה יהיה צורך לכבוש מחדש על מנת לישם זאת כמובן שלא נצטרך לחכות הרבה זמן להגיב על תוקפנות מצד עזה על מנת לנצל את זכותינו לחזור ולשלוט באיזור ולישם את אותם חוקים.

מתוך ההיכרות שלי עם ההיסטוריה של הערבים ,בעיקר בתקופה המודרנית,ניתן למתוח קו ולציין שאי אפשר להגדיר את התנהגותם,ואי אפשר לצפות את התנהגותם,ולכן כל תוכנית שאומרת"אם נעשה ככה וככה אז הערבים ......" נידונה לכשלון כי לערבים יש נסיון רב בלהתנהג ההיפך מהציפיות.
תגובת ערבי ישראל למהלך שכזה עשויה להיות רעה,אולי אפילו אלימה או להיפך.
תגובת ערבי יהודה ושומרון עשויה להיות ככה או ככה.הם עשוים לקבל זאת,מתוך סיבלם הרב תחת שלטון ערבי של הרשפ ועזה,או עשוים להתנהג כצפוי-להתפרע,ליצור אינטיפדה חדשה(שהם כבר הכריזו עליה במאי 2011)לחזור לעימות אלים אלא שהפעם לא יהיה הרשפ או החמאס שיחמש אותם או יסית אותם לבצע את פעולותיהם.
תגובת התקשורת לעומת זאת צפויה-הפגנות בכל רחבי אירופה ובמזרח התיכון,מדינות ינתקו איתנו קשרים דיפלומטים ומסחרים,מדינות ערב עשויות אפילו לאיים במלחמה.
לתקשורת יש להגיב כמו שצריך-לציין את זכותינו לשלוט ולשבת ביהודה ושומרון-הסכמי סן רמו,חבר הלאומים,הצ'רטר של האום.
מדינות שמהוות שוק חשוב לנו או שאנחנו שוק בשביל להם לא יתרשמו מכך יותר מדי ככה היה במלחמת לבנון השניה וגם בעופרת יצוקה.
איומי מדינות ערב-לא משהו חדש בכלל.
בלי שום קשר למה שאנחנו עושים,
מיצרים עשויה בהחלט להגיב צבאית על כל פעולה שלנו בעזה,וגם טורקיה.וזה המצב עכשיו.החדשות הטובות הוא שכבר הינו 19 שנה במצב הזה ממקודם.
גם בירדן ישנו סיכוי שהרוב ה"פלסטיני" יפיל את המלך ויקים מדינה" פלסטינית" עוינת ממש לידינו שלא תהיה לו בעיה להכניס צבא עירקי או אירני לשטחו ולהציבו על גבולינו.
החדשות הטובות הם שהינו במצב הזה 19 שנה.

מה שהערבים עושים במדינות שלהם הוא עינינם,מה שהם עושים בשטחנו הוא עינינו.
אני מאמין בחזונו של הרצל כפי שהוא בא לידי ביטוי ברומן"אלטנוילנד" על הקמה של מדינה יהודית עצמאית,שבה יהודים,נוצרים ומוסלמים חיים בשלום ומכבדים אחד את השני,מדינה שבזמן שהיא מכבדת את התרבות והדת שלה היא נותנת מקום לחופש. אנחנו לא יכולים להשפיע על הערבים במדינות אחרות לשנות את דעתם,אך את הערבים בשטחנו-יש לנסות לפחות.לא ילך,ננסה משהו אחר,ויתור על שטחים כבר ניסינו-זה לא עובד.

סיפוח של יהודה ושומרון ופירוק מנשקם של הגופים הערבים שם ימוטט את המערך ה"פלסטיני" לגמרי.זה יחזיר אותם 50 שנה אחורה ויגרום לרבים מהם לוותר על המאבק ולהשלים עם ישראל.עצם הרעיון של לפרק את ישראל על ידי הרעיון השיקרי שקיים עם ערבי נפרד -העם הפלסטיני ילך וידעך וישכח.
לא תהיה לערבים אפשרות לאיים בטילים ,ארטיליריה,ונשק קל ופיגועי התאבדות על ישובינו ועצם המשך חיהם באיזור יהיה תלוי בשבועתם אמונים לישראל.
ממשלה "פלסטינית" אם תוקם במקום הרשפ תוקם בחול ולא בארץ ושם יכולתם של הפתח מצד אחד וחמאס מצד שני להרחיק גורמים שונים(כמו קומוניסטים,נוצרים,סונים ,שיעים,תומכי מפלגות שונות וכמובן תומכי ישראל)בכח תהיה מוגבלת.

העם היהודי יושב בארץ ישראל באופן קבוע יותר מ3000 שנים

בניגוד למה שרבים שחושבים הארץ לא התרוקנה לגמרי מיהודים אחרי שמרידות נגד האמפריה הרומית ה70 ו135,למעשה אי אפשר למצוא אפילו שנה אחת בהיסטוריה מאז ללא ישוב יהודי מבוסס בארץ ישראל.

הארץ היתה תחת כיבוש האמפריות המוסלמיות השונות במשך 1300 שנים מ638 עד 1917,עם הפסקה קצרה אך אכזרית של כיבוש צלבני מ 1099 עד 1260.למעשה ב1100 הצלבנים היו צריכים להלחם ביהודים על מנת לכבוש את חיפה.

הערבים שחיים כיום בארץ הם רובם מתנחלים מוסלמים שהגיעו לארץ  תחת הכיבוש הבריטי לישובים שהוקמו תחת הכיבוש המוסלמי על חשבון אדמות היהודים.

מצבם של היהודים תחת הכיבוש המוסלמי היה בכי רע,הקונסול הבריטי הראשון בירושלים,ג'ימס פין,  מתאר זאת ב1845:

"ההשפלה שהיהודים סובלים ממנה היא יום יומית,הם בעצם נאלצים לשלם על האויר שהם נושמים".

היהודים היו תחת מעמד הדימי,ולכן היה אסור להם להיות בעלי אדמות והם לא יכלו לקנות אדמות ,הם גם לא יכלו לבנות בתים או בתי כנסת חדשים,ולא לשפץ את הישנים או אלו שנהרסו במלחמות או ברעידות אדמה.הם גם לא יכלו להעיד במשפט נגד מוסלמי.

נאסר עליהם להחזיק נשק או לרכוב על סוס,דבר שהפך אותם לחסרי הגנה לגמרי מפני כל מוסלמי.אחד הנוסעים היהודים בארץ מתאר ביומנו מסוף המאה ה15 על הסכנות הרבות שאורבות לשיירות המסחר בין עזה לדמשק, מתאר בפירוט איך על היהודי להתלבש,לשבת,ואפילו ללכת לשירותים כמו ערבי,כדי שלא יחשבו אותו הבדואים ליהודי ויתנפלו עליו.

בנוסף לכך היה על היהודים לשלם כל שנה את הג'זיה,מס הדימים,מס שהיה מחיר קבוע לכל ראש,והיה מעמסה כבדה על היהודים שהיו עניים ממילא.כבר מסוף המאה ה11,היו תלוים יהודי הארץ בתרומות מיהודי הגולה .זאת הסיבה שעד סוף המאה ה19 חיו היהודים מכספי ה"חלוקה".

האמפריות המוסלמיות ששלטו בארץ,בעיקר העותומנים,לא שלטו בפועל בארץ,אלא העמידו את הזכות לגבות את המיסים השונים למרבה במחיר,ושבטים שונים או תקיפים שונים דאגו שהמס שהם גובים מהתושבים יועבר לסולטן וגבו תוספות שונות מהתושבים כשכרם וכמעט לא דאגו כלל וכלל לצרכים של התושבים, או לשיפור הביטחון או התעבורה בארץ,אלא רק דאגו שהתושבים לא יתמרדו וישלמו את המס בזמן.

מלבד ההצקות הים יומיות שסבלו היהודים חסרי ההגנה מהערבים והבדואיםהיו מקרים רבים ששליטים חמדניים קיפחו את את היהודים באופן קבוע,

אחת הדוגמאות הידועות לכך היה גזרות מוחמד איבן פרוח בירושלים ב1625,שדרש מהיהודים כספים ומתנות רבות,ולאחר שנתרצה,אסר את הרבנים החשובים בעיר ודרש כופר עצום לשחררו.היהודים נאלצו ללוות משכניהם הערבים בריביות גבוהות ולמשכן את רכושם.

שליטים שבאו אחר כך המשיכו בתחבולה זאת עד שהיהודים היו בחוב כל כך גדול,שהערבים הטילו איסור על האשכנזים להתגורר בעיר,אך המשיכו להציק בדרך זו לספרדים שנותרו.

בנוסף על כך,כבר ב1266 נאסר על היהודים להכנס להר הבית ולמערת המכפלה.הם היו מתפללים בכותל המערבי שהיה אז סימטא מלוכלכת וחשוכה שלא פעם שימשה מקום לשוד היהודים.מיסו מעבר שונים נגבו מהם על הכניסה לכותל וכן להר הזיתים.כל המעבר והכניסה לירושלים היתה כרוכה ב"מס" ש"נגבה"ע"י החבורות של הכפרים מסביב.

ב1427 נאסר על יהודים להכנס להר ציון וב1474 נהס הבית כנסת שלהם.ב1580 הוא נהרס שוב ורק ב1967 חזר לידי היהודים.

ב1720 שרפו הערבים את בית הכנסת האשכנזי בירושלים.ב1799 התנפלו על יהודי צפת,וב1819 הם נשדדו ונשארו ללא בגד להתכסות ע"י המושל בעצמו,אחרי שחיסל את חיים פרחי,היועץ היהודי שהיה בעצם המושל בפועל של האזור באותו זמן.באותו זמן נאסר על היהודים להכנס לנבי סמואל ובית הכנסת הראשון ביפו הוחרם,

ב1834 נטבחו רבים מיהודי צפת וירושלים,וכן נשים רבות נאנסו ע"י הערבים בזמן המרד האנטי מיצרי,

לסיכום,היה אפרטהיד .

מצד שני,בעוד שאין שנה בלי ישוב יהודי מבוסס בארץ,אין תיארוך או הוכחה שאי פעם התקימה מדינה ערבית-מוסלמית-עצמאית.שבירתה היתה ירושלים וששמה היה פלסטין,והיא לא היתה חלק מאימפריה מוסלמית כל שהיא והיא היתה מופרדת משכינותיה בגבולות ברורים.פשוט אין.אין ולא אדם ערבי מוסלמי אחד בהיסטוריה שיכול להקרא"מלך\מנהיג פלסטין העצמאית".פשוט אין.

ה"פלסטינים"הם מיצרים,בוסנים,אלג'ירים,סורים וסודנים שהיגרו לארץ בזמו שזו היתה כבושה בידי זרים,והם יכולים באותה מידה לשוב לאותם ארצות,או לירדן.

במאמ ה16-17 העותומנים הושיבו משפחות רבות מסוריה בגליל ובשומרון וגם בעזה,המשפיות החשובות בשכם הם סוריות,טוקן,נימריס,גרר.משפחתו דל יאסר ערפת,שבט הקודעה,הגיען בזמן הזה לעזה מצפון סוריה.

שבטים בדואים מירדן וסוריה הגיעו לגליל מ 1740 שבטים תימנים הגיעו ב1550 והקימו את רמללה.

תחת שלטון דער אל עומר בגליל ב1770 הגיו לבנונים וקפריסאים לעכו.

עם הכיבוש המיצרי ב 1832הגיעו חילים ואיכרים ממצרים ומהבלקן והתישבו ליד עזה,אך בעיקר ביפו וחיפה,וכן בבית שאן ובכפרים ליד ירושלים.

ב1860 הובאו לארץ חילים אלג'רים רבים וכן כורדים,ואכן רוב ערביי צפת היו צאצאי המורד האלג'רי עבד אל קדר אל ג'זרי.

לקראת סוף המאה ה19העותומנים איבדו לגמרי את שליטתם בבלקן,ומוסלמים רבים היגרו ממנו,חלקם הושבו באזור החוף,טנטורה למשל.

ושלא נשכח את הצ'רקסים גם.

על אף זאת,המיספרים מראים שחלק נכבד מהערבים בארץ הגיעו לארץ בתקופת הבריטים דווקא.

לכן,אין בסיס לטענה שה"פלסטינים" הם צאצאי הישראלים הקדומים,הכנענים,או הפלישתים,אשר שני האחרונים גוירו ע"י המלכים החשמונאים.

שהרי הם  בעצמם,פרוק קדומי למשל,מודים ללא בושה שאין דבר כזה עם פלסטיני,ואין הבדל ממשי בינם לבין הירדנים או המצרים,ורק למען ניגוח הטענה היהודית לזכות לריבונות יהודית בארץ ישראל הם מבליטים את הערבים בארץ כשונים מהערבים מארצות שכנות..

מכיון שהדת האיסלמית מצווה שהיהודים והנוצרים יורשו לחיות כל עוד ישלמו את מס הגולגולת ויהיו נחותים למוסלמים וחסרי כל זכויות חוקיות או אנושיות,אין בכלל אפשרות שאי פעם תהיה פשרה סופית או שלום לזמו ארוך בין המוסלמים ליהודים,שהרי קיומה של מדינה עצמאית לא מוסלמית במרכזו של המזרח התיכון מנוגד לדת האיסלם,לכן הסכסוך הערבי-ישראלי איננו הולך הלהפתר לעולם בדרך אנחנו מקוים שהוא יפתר.

מה לעשות?

ובכן,הערבים טוענים שהיהודים מקפחים אותם בשלטונם עליהם.האם מצבם של אותם ערבים גרוע יותר ממצבם של אותם יהודים אומללים שחיו בארץ בזמן הכיבוש המוסלמי?בכלל לא.

מה יקרה אם  היהודים יתיחסו לערבים בארץ באותה מידה שהמוסלמים התיחסו ליהודים בארץ בזמן הכיבוש?

הנה,אם מוסלמי יהרוג יהודי בארץ או בעולם,ישראל צריכה אוטוומטית לאסור על כל המוסלמים,פרט למוסלמים ממדינות שיש להם הסכם שלום עם ישראל,להתפלל בהר הבית ומערת המכפלה למשך שנה.כל יהודי נוסף יהרג על ידי מוסלמי יוסיף עוד שנה של אין כניסה.

תחת שלטון המוסלמים על הארץ ליהודים לא היתה זכות להעיד נגד מוסלמי במשפט,וגם לא היתה לא זכות להגן על עצמו פיזית אם הותקף על ידי מוסלמי,הוא נאלץ לשלם מיסים אחרים בנוסף למיסים הרגילים,והמחירים בשוק ,אפילו מים ולחם,היו תמיד נמכרים לו במחיר מופקע,כמובן שאנני אומר שנעשה ככה למוסלמים,אך לדעתי ההעתקת חלק מדרכים אלו,יכולים דווקא לגרום לערבים לרצות לחיות איתנו בשלום כדי שנניח לאחיהם בארץ.

ישובים ערבים לשעבר שהם ישובים יהודים לשעבר

במלחמת השיחרור ב1948 1949 עם ישראל מרד ב1800 שנים של כיבוש זר ומדכא על ארצו.

במהלך המלחמה ברחו יותר מחצי מיליון ערבים מכ400 כפרים.

אך חלק ניכר מאותם כפרים ערבים היו בעבר ישובים יהודים אשר ננטשו על ידי יושביהם היהודים

 בתקופות שונות במהלך תקופת הכיבוש הזר והארוך על ארצינו שצימצם את היהודים לחיות אך ורק בארבעת ערי הקודש ירושלים,חברון,טבריה,צפת וכן עזה ועכו.

הבא נכיר חלק  קטן מהכפרים הללו:

עמיקו שהיתה ישוב יהודי בתקופת התנך והתלמוד .שמה הערבי מ1596 היה עמקה.

בצת שהיתה עירה יהודית קטנה עד תקופת התלמוד ושמה הערבי היה אל בססה  ויושביו היו נוצרים.

רחוב שהיתה עיר יהודית של שבט אשר בתקופת התנך.שמה הערבי היה אל בירווה ויושביו היו צפון אפריקאים.

יהוד היתה עיר יהודית עד התקופה הצלבנית.שמה הערבי היה בהתחלה אל יהודיה אבל בגלל קירבת השם ליהודים שונה חאל עבסיה והיה מיושב בעיקר בערבים מיצרים.

עלמה היתה עירה יהודית עד המאה ה17 ובינמין מטודילה שביקר בארץ ב1185 מתאר אותה.מבין הממיצאים הארכיאלוגים בה היו רצפת בית כנסת וכתובות רבות בעיברית.יושביה הערבים היו אלג'ירים.

עכברה שבגליל,היתה עירה יהודית עד המאה ה13.הערבים שברחו ממנה יושבו מחדש בסמיכות למקום.

מגידו היתה עיר ישראלית חשובה בזמן התנך.העיר הערבית שהוקמה במקומה היתה לג'ון שיובה על יד שבט בדואי בשם טרבאי על יד העותמנים.

מזור היתה העיר יהודית עד תקופת התלמוד ושמה הערבי היה אל מזר.

העיר גזר היתה עיר ישראלית חשובה בתקופת התנך ושמה הערבי היה אבו שושה שליד רמלה.במקור האדמה היתה שיכת כולה לגרמני.הוא מכר חלק ליהודים וחלק לערבים.היהודים התפשרו ונתנו חלק גדול מאדמתם לערבים אך זה לא עזר אלא רק ליבה אתתהשנאה של הערבים ליהודים.

עיו זיתים היתה עירה יהודית תקופת התנך והתלמוד עד המאה 19 שבה היהוידם ברחו מהעירה בגלל אלימות הערבים הטבח הגדול של היהודים ב1834.

ברור חיל היתה עירה יהוידית ליד אשקלון ועזה.היהוידם נהגו לבוא לשם אחרי מרד בר כוכבא כדי למול את בניהם בסתר בזמן גזירות השמד של אדריאנוס המרושע.שמו הערבי של הכפר הערבי היה בוריאר.

קיסריה היתה עיר יהודית הלינסטית  ואחרי מרד בר כובבא עדין היה בה ישוב יהודי ניכר בתוחר בירת הפרובינציה.לפי היסטוריונים ערבים היו כ200000 יהודים בעת שכבשו הערבים את העיר ב640 לספירה בעזרתו של יהודי אחד.העיר נהרסה על יד הממלוכים והוקמה מחדש על יד  מוסלמים בוסנים

בסוף המאה ה19.

בית גוברין ביתה ישוב יהודי גדול וחשוב בתקופת התנך והתקופת התלמוד.

יושביה היהוידם כנראה עזבו אותו בתקופה הערבית בגלל מחלמות הבדואים ב796.

יושבי העיר הערבי בית ג'יברין היו מיצרים. שהיגרו במאה ה19.

ביריה היתה עירה יהודית מימי תקופת התלמוד ועד המאה ה19.יהודיה  נטשו את העירה בפרעות הערבים ב1834.

מרות היתה עירה יהודית בגליל בבית הכנסת שבה הוקם במאה השביעית כנראה לפני הכיבוש הערבי.העירה התקימה עד סוף המאה ה18.אחרי שהכפר הערבי מרוס ננטש נמצא הריסות אוצר גנוז של

מטבעות מימי החשמונאים והביזנטים,רצפת בית כנסת עם ציור של לוחם יהודי חמוש,כנראה המלך

 דויד.

יבנה היתה עיר יהודית חשובה ביותר אחרי חורבן שני והמשיך להתקים בה ישוב יהודי גדול לאורך כל התקופה הביזנטית.העירה יבנה הערבית היתה מיושבת בעיקר במיצרים מהאה ה19.

העיר היהודית ציפורי היתה עיר חשובה מאד בתקופת בית שני ובעיקר אחריו אחרי שנחרב

בית המקדש.העיר היהודית נחרבה וננטשה כנראה ברעידת האדמה הגדולה ב748.העירה ספוריה הוקמה מחדש על יד המנהיג הבדואי אוהב היהודים דהר אל עומר.ערבי העירה היו ממצוא בדואי מגוון הנטושה עברו לנצרת.

הדוגמאות הם עוד רבות.רבים הם הכפרים הערבים הנטושים שהיו בעבר יהודים ורבים הם הכפרים

 הערבים שעדין קימים בגליל,ביהודה ושומרון שגם כן היו כפרים ועירות יהודיות בעבר.

לכן הטענה הערבית שאומרת שהיהודים גירשו אותם מאדמתם איננה נכונה מבחינה היסטורית.

שלבים בבריחת הערבים מהארץ במלחמת העצמאות

שלבים בבריחת הערבים מהארץ במלחמת העצמאות

1,עם הכרזת החלוקה בנובמבר 47 שאף עבדללה מלך ירדן למנוע מהמופתי חוסיני להשתלט
 על החלק הערבי של א"י.

2.הבריטים מחליטים להסיג את צבאם מהארץ בשלבים עד לפנוי סופי במאי 48.

3.הלגיון הערבי,כלומר החלק הערבי בצבא הבריטי הוצב באיזורים ערביים בארץ.

4.שביתה כללית שהכריז הועד הערבי העליון גורמת למעשי ביזה בציבור הערבי.

5.ההנהגה הערבית בארץ ניהלה את המאבק מדמשק,קהיר,ובירות ובעצם נטשה את הציבור הערבי בארץ.
הם המשיכו בשיטה זאת של ניהול מאבק מבחוץ כי זאת השיטה שנהגו בזמן
המרד הערבי ב1936-9

לכן היו מנותקים מהמציאות המשתנה במהירות בארץ.

6.המופתי מכוון נשק ותרומות שהגיעו לארץ למען המאבק אל תומכיו כדי שלא יפול לידי
מתנגדיו הרבים.

7.חברי הועד העליון ורבים מנכבדי הערבים עוברים לגור בארצות ערב השכנות.

8.ועדות הועד הערבי שותקו.מלבד ועדת החירום שפעלה בעיקר בירושלים,וועדות האוצר,
נעלמו שאר הועדות כמו קופת האומה,משרד הפיתוח,משרד ההסברה,
וועדת החירום נטלה את מקומם.

9.גם רבים מחברי הנהגת האחים המוסלמים עוזבים את הארץ.

9.בכל עיר קמה ועדה לאומית שביקשה נשק ומצרכים וסיוע רפואי מועדת החירום חלק
מהערים ניסו להיות עצמאים מהועד והתקשרו עם הועדות למען הפלסטינים בח"ול באופן ישיר.

10.ביפו,ראש העיר יוסף היכל לא הוכלל בועדה הלאומית של העיר כי היה ממתנגדי המופתי ומתומכי עבדללה.
זאתי דוגמא לחברי הועדות שלא הצליחו להטיל מרות על אוחזי הנשק ואת הסיבה לאנרכיה.
המופתי מצדו התעלם מהועדה הלאומית ביפו,העיר הערבית הכי גדולה בארץ,
ומבמקום ראשה תמימי מינה את נימר אל הווארי,ראש הנג'דה.
אחכ הגיע לעיר חסן סלמה וכל אחד תבע את זכותו לשלט לבד על העיר.

11.בחיפה למשל פעלו בנפרד האחים המוסלמים,המתנדבים העירקים,
ומילצית החילים המשוחררים מהצבא הבריטי.אף אחד מהם לא התיחס לועדה הלאומית.
פעולות נגד התחבורה היהודית גרמו לפעולות נקם יהודיות שאמנם לא היו יעילות ביותר אך עשו
רושם רב על הערבים.בדצמבר 47 למשל ברחו ערבי דיר מוחזין.ערבי קלנדיה  וליפתא 
 ושיח באדר בינואר עשו זאת גם כן.וזה רק מחשש לפעולות נקם מפעולות תגמול של ההגנה למשל
ברחו הבדואים מהכפר חצץ בסוף 47,וכן באותו זמן ברחו ערבי בילד א שיח וחואסה.
הם עזבו לא כי גורשו אלא כי הותקפו.לרוב את מקומם תפסו מתנדבים עירקים.
בזמן זה גם היו פינוים יזומים של אוכלסיה לא לוחמת מכפרים הקרובים ליהודים כמו של מאהלים
 בדואים ליד ישובים יהודים.גם פג'ה ,קיסריה,ערב כברה,חירבת עזון,היה זה כמו דומינו,
בירושלים למשל עזבו הנכבדים ואז העשירים ואז הפחות עשירים כך גם בכפרים,
אך בריחת אלו היו בעיקר לכפרים אחרים או ערים אחרת בארץ שנחשבו לרחוקים מספיק
מהיהודים.
הועד הערבי ניסה להלחם בתופעה הזאתי.
גם צבא השחרור יזם פינוים של בילתי לוחמים כדי להפוך את
הכפרים למעוזים צבאים,ובחלק מהמיקרים הועברו מעבר לגבול.

12.ב6 במארס מקבלת מועצת הבטחון את החלטת העצרת הכללית באום  
ומשקיפים נשלחים לראות איך מתקדמים העינינים לקראת החלוקה.
אך בעוד שהיהודים עושים צעדים ענקים לעבר החלוקה ובעצם מקימים מדינה לכל דבר,
הערבים מתוך התנגדותם לתוכנית לא מנסים אפילו לקבל איזשהיא סמכות שלטונית ולכן
השירותים בציבור הערבי משותקים.בפברואר למשל,כבר עזבו 25000 איש מיפו.
כדי למנוע הבריחה אפילו הטילו מס על הבורחים מהנמל.האחים המוסלמים ביפו נסו להנהיג קוד
 צניעות בעוד שכנופיות שודדים שדדו סחורות בטענות שאלו סחורות ליהודים.זה והתקפות שונות
 של ההגנה והאצל במארס הגבירו את קצב הבריחה.ההנהגה היתה עסוקה בקרבות מי הבוס,
רפיק חרירי או יוסף היכל.

גם בחיפה פעולות ההגנה במארס,וויכוחים בין נציגי המופתי ונציגי הועדה הלאומית
השאירו את העיר ללא מנהיגות.המתנדבים הזרים בחיפה הטילו משטר אימים על הערבים,
בעוד ששוטרי העיר ברחו.

כדי למנוע את הבריחה ההמונית ניסתה הועדה הלאומית לסדר פינוי
מאורגן של בילתי לוחמים בלבד אך לא תמיד הקשיבו להם,מצד שני לא תמיד
הסכימו כפרים להתפנות.גם באיזור בית שאן התרוקנו כפרים רבים מחשש לפעילות יהודית ופחד ממנה

13.במארס נכנס צבא ההצלה של קאוקג'י לגליל.הבריטים נתנו לחילי צבא ההצלה להכנס
 לארץ באופן חופשי לגמרי.הבריטים מנעו מנשק להגיע לידי היהודים דרך הים אך התעלמו מנשק שמגיע אל הערבים דרך היבשה.

14.אחרי מות עבד אל קדר חוסיני,מנהיג הג'יהד אלמקדס היה אמיל חורי שלא היה
בעל נסיון צבאי והכריז שהוא מקבל הוראות מהמופתי  בקהיר ולא מהועד העליון בירושלים.
הוא התעלם עם מעברו של קאוקג'י,שלא טרח לסייע לחוסיני בקרבות בירושלים,לציר תל אביב ירושלים.
עם כיבוש הכפר דיר יסין,והשמעות השקריות על טבח נוראי גורמים לבריחה
 מבהולת של כפרים רבים מאזור ירושלים.

15.מתחילת אפריל ההגנה היהודית עוברת למתקפה.מבצר הקסטל בכניסה לירושלים
נכבש וקרב גדול מול החוסינים מתחיל.באותו זמן מתחיל מבצע נחשון שמטרתו היא להעביר אספקה
 לירושלים היהודית.ובאותו זמן ההגנה שוברת את כוחותיו של קאוקג'י בקרב במשמר העמק.

במבצעים אלו מפונים כפרים ממערב לירושלים כמו חולדה,דיר מוחסין.וקלוניה,מבצע נחשון
ממשיך למבצע הראל,ובאותו זמן גם טבריה נכבשת ואחריה חיפה וכפרים רבים בורחים בגלל זה.
אחכ במבצע יבוסי.בקרבות משמר העמק שהיו בתחילת אפריל נכבשו הכפרים מנסי,
רוביעה אל פוקה,לג'ון,אבו זוריק,בוטימט וריחניה.

16.עם כשלון צבא ההצלה של קאקוג'י וג'יהד אל מוקדס של החוסיני וסלמה באיזור יפו
 שהתחיל במאי נקרא הלגיון של עבדללה לסיע לערבי הארץ אך התחיל ויכוח קשה אם הלגיון
יהיה בפיקוד של הליגה או לא.קרבות רמת יוחנן נגד הדרוזים גרמו לבריחת התושבים  מהושה וכוסיר.

16.התעמולה הערבית אחרי כיבוש דיר יאסין הפיצה שמועות שקריות
 שבאופן אירוני החישו עוד יותר את רצונם של הערבים לברוח מהארץ.
מלחה,סטריה סררפנד אל חרב,עין כרם,ביר עדס,שרקס.יחד עם קרבות משמר העמק,
ברחו גם תושבי סינסינה,צברין,קניר,

http://books.google.co.jp/books?id=eqis35_zcl8C&printsec=frontcover&dq=%D7%A7%D7%95%D7%9E%D7%9E%D7%99%D7%95%D7%AA+%D7%95%D7%A0%D7%9B%D7%91%D7%94&hl=ja&ei=eCWfTa7SI4OSuAPsz4WBBQ&sa=X&oi=book_result&ct=result&resnum=1&ved=0CCsQ6AEwAA#v=onepage&q&f=false

לסיכום

רובם הגדול של של ערבי ארץ ישראל שברחו מארץ ישראל ונהיו פליטים ברחו
ממנה לפני שהיהודים עברו ממגננה להתקפה ב21 לאפריל 1948.

לכן באירועי הנקבה שהערבים מציינים כל שנה הם בעצם מתאבלים על כשלונם
להשמידינו לאחר שאנחנו הסכמו לפשרה איתם על חלוקת הארץ.