このガジェットでエラーが発生しました

2011年11月20日日曜日

התקופה הטרום ישראלית 1478-1047 לפנהס

התקופה הטרום ישראלית 1478-1047 לפנהס
לפני העצמאות הישראלית הראשונה בארץ ישראל היתה התקופה הטרום ישראלית
שבה האזור היה רוב הזמן תחת השפעה או שליטה מיצרית.
התקופה מתחילה עם יציאת בני ישראל ממיצרים וממשיכה בתקופת השופטים
המיסתורית שמלבד ספר התנך אין הרבה עדויות חיצוניות ישירות להתרחשותה.
עוד לפני יציאת מיצרים היה קים קשר של אבות
הישראלים לארץ אך רק עם יציאת מיצרים התאחדו הישראלים לעם אחד
 ועם שובם לארץ ישראל לקח להם עוד כמה מאות שנים עד שהתאחדו לקבוצה
 מרכזית אחת חולקת מוצא ותרבות זהים.
לפני יציאת מיצרים אבות הישראלים כמו אברהם יצחק ויעקב חיו בארץ ישראל
ובעיקר נקשרו לערים עמו שכם,חברון,בית אל,גרר,באר שבע,
וחיו חיי נודים עד שרעב כבד הכריחם לרדת למיצרים.

 
יציאת מיצרים,האירוע המרכזי והחשוב ביותר
בתרבות ובהיסטוריה הישראלית קרתה בשנת 1478 לפני הספירה.(1)
בני ישראל ישבו בארץ מיצרים כ400 שנה וכל עוד ההיקסוסים שלטו במיצרים
הם נהנו מיחס הוגן וכנראה עלו לרגל כל שנה לבקר בחברון ובית לחם בקברות
 אבותיהם ואולי אף בבית אל ושכם.
הם שמרו על מנהג ברית המילה והאמינו באל אחד.

80 שנה לפני יציאת מיצרים התחלפה השושלת ההיקסוסים בשושלת ה18 המיצרית
 וזאתי רצתה לנקום בכל מי שתמך בהיקסוסים ולכן שיעבדה את בני ישראל.
לכן רשום בתנך על מלך אשר לא ידע את יוסף.
הפרעונים יעחמס,וממשיכו אמנחוטפ ותותמוסה הראשון והשני גירשו את ההיקסוסים
והשתלטו על ארץ כנען ושיעבדו את בני ישראל לבנות מיבנים רבים,
אובליסקים ופירמידות ומיקדשים ופסלים.
משה רבינו נולד כ80 לפני יציאת מיצרים וכנראה שהפרעונית חטפושת היא בעצם בת פרעה.
הפרעה שאיתו התמודד משה היה תותמוסה השני אשר המומיה שלו מראה סימני מחלה
 על פניו,עדות למכות מיצרים.
מכות מיצרים לא היו תוצאה של פגעי טבע שונים אלא מעשה האלוהים
 ולכן אין טעם להתאימם להתפרצות הר הגעש סנטוריני.(2)
גם קריעת ים סוף,המן והשליו בנדודים במדבר הם מעשה ידי האלוהים
ולא מעשים טיבעים.
כשיצאו בני ישראל ממצרים הם התאספו כולם לרגלי הר סיני ושם אלוהים
 העניק להם את לוחות הברית ושאר חוקי התרבות הישראלית שבראשם חוקי
 המוסר והמשפחה וההגנה על החלש ורדיפת הצדק,
לצד חוקי הדת כמו שמירת השבת וחוקי הכשרות.

בני ישראל נדדו במדבר כ40 שנה עד 1438 לפנהס כדי להמנע ממגע מחטפושת
 וממשיכה התוקפני  תותמוסה השלישי שרצה לנקום את עלבון מיצרים ופלש
 לארץ ישראל מספר רב של פעמים וחיפש אותם .
כשהתיאש החליט למחוק כל זכר
ליציאת מיצרים יחד עם כל זכר לחטפושת.(4)
משה הנהיג את בני ישראל במדבר והילך באיזורים ושבילים שלא היו נגישים
 למיצרים אך תמיד שמר על רשת ריגול
 במצרים וכנען כדי לדעת מתי כדי להכנס לארץ כנען.

מלחמותיו  של תותמוסה השלישי ואמנחוטפ השני בכנענים בארץ ישראל
 החלישו אותם לפני שפלשו בני ישראל לארץ ישראל.

יהושע שרף את יריחו ב1438 לפני הספירה וכבש מספר ערים במרכז ההר המזרחי
ביהודה והשומרון אך נמנע במתכוון להשתלט על ערים על דרך המלך כמו
מגידו,חצור,גזר,לכיש ואפק כי זה היה מסבך אותו עם המיצרים.
לכן ספר שופטים מצין במפורש אילו ערים לא הצליח עם ישראל להוריש.
112
יהושע הכובש מת אחרי 28 שנות פעילות ב1410.
הוא חי במקביל לתקופתו של הפרעה אמנחוטפ השני שלחם בסוריה
בממלכת מיתני.
אמנחוטפ שלט בארץ ישראל באופן רישמי אך רק באיזור החוף על
 דרך המלך לכן לא היה לא מגע ישיר עם בני ישראל שהיו בהרים.
(3)
מ1410 ועד 1402 היו בני ישראל תחת שיעבוד לכושן רשעתים,כנראה מלך בבל הכושי.
היה זה בשנתו ה17 של אמנחוטפ השני.
אמנחוטפ השני הגיע לסוג של שלום עם מיתני ובבל בשנתו ה9 כלומר ב1418 לפנהס.
יתכן מאד שזאת הסיבה שכמה שנים אחרי כן השתלט כושן רשעתים על בני ישראל
 בכנען למשך 8 שנים,עד מותו של אמנחוטפ השני.
עם שחרורו של עם ישראל מידי כושן בעזרת עותניאל בן קנז שקטה הארץ ל32שנה(5)
כלומר מ1402 ועד 1360 לפנהס.
הפרעונים המיצרים בתקופה הזאתי היו אדישים יחסית לנעשה בארץ ישראל
 כפי שמכתבי אל אמרנה מעידים.
אין ספק שמכתבי אל עמרנה מבליטים את חששותיהם של ערים מרכזיות בכנען
מפני גורם חדש ודומיננטי בשם החבירו,
או העפירו ,אלו הם העיברים,בני ישראל.
מכתבי אל עמרנה מגיעים אך ורק מערים שספר שופטים מצין במפורש
 שהעיברים לא הצליחו לרשת.
הלורדים הכנענים מתלוננים לפטרון שלהם,הפרעה במיצרים,שמגלה ענין דל בעיניהם.
הם מתלוננים על שליטי שכם,בני הלבאיה,שכרתו ברית עם החבירו.
דבר זה מסתדר יפה עם העובדה שבני  ישראל חדרו לארץ ומיד הקימו מזבח בשכם,
מבלי צורך לכבוש את העיר שכן העיר היתה בת בריתם עוד מימהם של יעקב ובניו.

ממשיכו של אמנחוטפ השני היה תותמוסה הרביעי ששלט מ1402 עד 1391
 ולא פלש לארץ ישראל.
אחריו היה אמנחוטפ השלישי מ1391 ועד 1353 לפנהס.
אחנתון ותות ענך עמון ששלטו מ1353 ועד 1323 ולא התיחסו ברצינות לארץ כנען
והתעלמו מבקשות הלורדים הכנענים
 לסיע להם נגד העבירו,כפי שהם קראו לבני ישראל.(6)
40 שנות השלום כאמור הסתימו ב1360 לפנהס ומואב שיעבדה כמה שבטים עיברים
במזרח הארץ לכ18 שנה עד 1342 לפנהס בערך עד ששיחררם אהוד בן גרא.
 ואז היה 80 שנה של שקט כלומר עד 1280 לפנהס.
השקט בכנען היה אפשרי שלזמן כל כך ארוך בגלל אדישות המיצרים.
. איי שלט עד 1319,חמורב שלט עד 1293 לפנהס .רעמסס הראשון ניסה לחדש את שליטתו בארץ.
סתי הראשון שלט מ1290 עד 1279 לפנהס.
הוא נלחם נגד החיתים  והאמורים בסוריה.ובכך החליש מאד את הכנענים
 בארץ שחלקם היה חיתים ואמורים.
ידוע שסתי עבר בעיר בית שאן אך עיר זאתי לא היתה מיושבת בעיברים באותו זמן.
הוא מדבר במציבה אחרת על קרב נגד החבירו לכן יש סיכוי סביר שבקרב הזה
 בעצם שועבדו שבטי הצפון העיברים לידי
בני בריתו של סתי הראשון בכנען,כנראה יבין מלך חצור וסיסרא.

מ1280 משועבדים שבטי הצפון בידי הכנענים.
ב1279 עולה רעמסס השני לשלטון במיצרים.
רעמסס מלך עד 1213 לפנהס.
הוא לחם בחיתים  כ20 שנה עד שחתם איתם על הסכם שלום בקדש.
כבר בשנתו הראשונה ידוע שלחם בשרדנים יתכן שמכאן הגיע סיסרא,
הוא לחם בנסיך כנעני כשלהוא בכנען לקח אותו
לשבי.
ידוע שבמסעו השני והשלישי הוא תקף את אדום ומואב ואת ירושלים ויריחו.
 הוא המשיך בגדה המזרחית עד חשבון
 ודמשק,היה זה בזמן שבני ישראל היו משועבדים לכנענים כך שלא לחמו נגד רעמסס,
מענין שהוא תוקף רק איזורים שידוע שלא יושבו בעיברים עדין מלבד חשבון.
באופן כללי ניתן לאמר שרעמסס נמנע ממגע עם העיברים בגבעות של יהודה
 והשומרון.

רעמסס חתם על הסכם שלום עם החיתים ב1258 לפהנס,
שנתים אחרי מרדם המוצלח של שמגר דבורה וברק על יבין מלך חצור וסיסרא.
יתכן שהמרד הזה היה הסיבה לשלום,גם המיצרים וגם הכנענים כבר היו חסרי
 אנרגיה להלחם בגורם החדש
 ולכן חתמו על ההסכם.
אחרי הנצחון הארץ היתה בשקט כ20 שנה עד 1240לפנהס.
לא ידוע על פלישות מיצריות לכנען עד מותו של רעמסס.
ב1240 לפנהס נופלים כמה שבטים מבני ישראל לידי המדינים למשך 7 שנים
 עד 1233 לפנהס עד שמושיעם גדעון והארץ שוקטת ל40 שנה.
רשום וידל ישראל מאד מפני מדין כי המידינים השחיתו את יבול הארץ.
מצבת מרנפתח מצינית משהו דומה על כך שאין לישראל זרע.
מרנפתח רוטן על החבירו הם בני ישראל על כך שאביו לא נשאר לו כח להלחם
 בהם אחרי שהוציא את כל כוחותיו על החיתים וחיסלם.
אך מרנפתח עולה לשלטון רק אחרי 1213 וקרבותיו היו בשנתו החמישית ב1208 לפנהס,
 שזאתי תקופתו של גדעון שנמשכה כ40 שנה עד 1200 לפנהס.
ידוע שמרנפתח עלה לשלטון בגיל 50 ויתכן מאד שהיה אחד הגנרלים של
אביו רעמסס השני שהיה אולי מעורב בתככנות
נגד בני ישראל והוא זה שהסית את המידינים וחימש אותם לתקוף את בני ישראל
ולכן הוא מתפאר על השיגיו.
מרנפתח הוא בעצם הראשון שקורא לבני ישראל ישראל,
וזאת בגלל שכנראה שבזמן המלחמות בין רעמסס השני לחיתים
בעצם שמו  לב המיצרים לקבוצה בולטת בתוך החפירו,או העבירו,או העיברים,
ואלו הם בני ישראל ולכן היה חשוב להם
לציין את ישראל ולא חפירו באופן כללי.

1200 לפנהס שולט אבימלך ל3 שנים בשכם.
היה זה בזמנו של סתי השני ששלט עד 1193 לפנהס.
עד 1186 לפנהס שולטים במיצרים שליטים חלשים.
היה אלו זמנם של השופטים השלוים כמו תולע בן פועה ששלט 23
שנים באיזור יששכר עד 1174 לפנהס
.יאיר בגלעדי חי באותו זמן כנראה ושפט באיזור בגלעד כ22 שנה עד 1175 לפנהס.
זהו בדיוק הזמן שבו אלוהים מעניש את בני ישראל על חטאם ושמם בידי הפלישתים
 ובני עמון למשך 18 שנה. מ1174 עד 1156 לפנהס.
ידוע שרעמסס השלישי הוא זה שהביא את הפלישתים לאיזור דרום חוף ארץ ישראל .
יפתח משחרר את בני ישראל מידי הפלישתים והעמונים ומצין שהעמונים כבושים
 בידי העיברים כבר 300 שנים.
 לפי החישוב שלנו זה קרה ב1156 פלוס 300 שווה 1456 לפנהס.
כאמור יציאת מיצרים קרתה ב1478 לפנהס ועמון נכבש על ידי בני ישראל
 כמה שנים לפני ככה שזה תואם.
יפתח שלט כ6 שנים.כלומר עד 1152 לפנהס.
ידוע שאחריו שפטו איבצן מבית לחם ששלט 7 שנים עד 1145 לפנהס ואילון הזבולוני
ששלט עד 10 שנים עד 1142לפנהס.
עבדון בן הלל מפרעון שלט 8 שנים עד 1144 לפנהס.
אז עלו הפלישתים על ישראל שיעבדו אותם 40 שנה עד 1104 לפנהס.
בתקופה ההיא פעל שמשון הגיבור בעזרתו הסתיים הכיבוש הפלישתי.
הפרעונים באותו זמן היו חסרי השפעה על ארץ ישראל.

אחרי שמשון שפט  את ישראל עלי הכהן כ40 שנה עד 1064 לפנהס.
בימיו מתעצמת המלחמה בין ישראל לפלישתים ומיצרים נעלמת לגמרי
מהשפעה כשלהיא באיזור.
הפרעונים במיצרים באותה תקופה לא הראו שום עינין בכיבושים.

אחריו עולה שמואל הנביא שממנה אחרי כמה שנים ב1047
את שאול למלך על ישראל.
שאול מקים את ממלכת ישראל ומנצח את הפלישתים והעמונים עד
 מותו בשדה הקרב ב1007 לפנהס.

שאול בעצם הוא הראשון שמאחד את שבטי ישראל מגיס צבא סדיר,
מסדיר מערכת מיסוי יעילה,מחלק אחוזות לגנרלים ולוחמים,ומתחיל את השימוש
בכלי ברזל ובמרכבות ברזל.בני בינימין היו תמיד ידועים בהיסטוריה של ממלכת יהודה
 וישראל כקשתים מעולים כך ששאול בתור בין שבט בינימין בודאי השקיע רבות
באימון ארטילריה של קשתות שכזאת.
אחרי מותו של שאול מתפרקת לזמן קצר הממלכה ליהודה בדרום
בשליטתו של דויד בחברון,ובנו של שאול בצפון עד
 שהאחרון נכנע לדויד .
ממשיכו הוא דויד המלך שמאחד את יהודה  עם ישראל,מכניע את הפלישתים סופית,
מנצח את המואבים והעמונים ומרחיב את שליטתו על סוריה ועל אדום
וקושר קשרי מסחר חשובים עם הפיניקים.
הוא כובש את ירושליים ועושה לבירת הממלכה.
הוא שולט עד  967לפנהס.

בנו ממשיכו היה שלמה המלך שבחוכמתו שמר על יציבות הממלכה
 מבחינה צבאית וכלכלית והשקיע רבות השיפור המסחר וחציבת מחצבים
בארצות רחוקות וכן בנית ישובים חדשים.
הוא בנה את בית המקדש בשנתו הרביעית או השביעית.
אמנם התנך מצין שהיה זה כ480 שנה אחרי יציאת מיצרים אך בעצם הכוונה
 לעיגול של 480 שנה לכניסה לארץ.


אלו בעיות עומדות בפני התיאוריה הזאת?

1.הקביעה שיציאת מיצרים התרחשה בשנה זאת מגיעה קודם כל מחישוב
 של התאריך העיברי והתאמתו לתאריך הלועזי,
וקביעה בעצם שיציאת מיצרים התרחשה בעצם בדיוק בתווך בין מותו תותמוסה השני
 לבין עלית ביתו חתפושט ששלטה בעצם כעוצרת ליורש הגברי תותמוסה השלישי
שהיה עדין ילד אז הבעיה המרכזית כאן היא שיש ויכוח בלתי מתפשר בין
אג'פטולוגים על מתי שלט בעצם תותמוסה השלישי.
בעבר היה מקובל שיציאת מיצרים התרחשה עם מותו של תותמוסה
השלישי שכן שלטונו היה עריץ ומת ב1440 לפנהס או 1450 לפנהס
 וזה מתאים בדיוק למספר 480 שנה מיציאת מיצרים
 לבנית בית המקדש הראשון אך לפי התיאוריות החדשות שהם לגיטימיות
באותה מידה הוא עלה לשלטון ב1478
כשחתפושט היא העוצרת לשלטון וכשהתבגר ב1458 עלה לשלוט בפועל וחי עד 1425.
לתיאוריה שלנו אין ברירה אלא לקבל את אחת הדיעות,מה שכן אם יתברר בסופו
 של דבר שהתיאוריה השניה הישנה יותר היא צודקת הרי שאין בעיה
בכלל שכן התארוך של רוב האירועים יהיה דומה.הוא יהיה כך.
1450
-=לפנהס=יציאת מצרים.אחרי שמשה מעניש את מצרים בעשרת המכות,
כפי שזה מתואר בפפירוס אפוור,בני ישראל
חוצים את ים סוף ונודדים במדבר עד כנען.
היה זה בזמנו של אמנחוטפ השני.
ההוכחות לכך מאד מענינות:
1.אם הטענות שתותמסה ה3 מת ב1450 במרס 17 הרי שזה מסתדר יפה
עם תאריך היציאה 480 שנה לפני בנית המקדש בירושלים וגם
 עם חגיגת הפסח באביב.
2.תותמוסה והמלכים לפניו כמו דודתו למשל היו ידועים כמלכים מרושעים
שהתעללו בשבויהם ושעבדו אותם.
3,לפי הטענה שבזמן היציאה היה הבנו של תותמוסה במסע מלחמה בכנען,
זמן מעולה למרידה עברית שכן יש פחות חילים בבית.
4.בנו של תותמסה,אמנחוטפ השני, לא היה הבכור,אך עדין הוכרז כפרעה.
גם בנו של אמנחוטפ השני,תותמוס הרבעי
לא היה הבן הבכור,אך עדין נהיה פרעה.דבר זה מעיד על מכת הבכורות לדעתי.
5המומיה של תותמסה השלישי נבדקה באקס ריי וגילו שבמותה היה האיש בן 40,דבר שנראה מוזר שכן ידוע ששלט 54 שנים.
כלומר שהמומיה היתה גופה של מישהו אחר.
דבר שמסתדר יפה עם טענת המקרא שפרעה טבע
 בים סוף.לכן יתכן שמה שקרה הוא שתותמוסה השלישי רדף את ישראל על חיל מצב קטן שכן רוב צבאו היה אז עם בנו בכנען,טבע בים סוף ומשלחת באה לחפשו ומשתה את גופתו מהים,
6."הוכחות לכעסו של בנו של פרעה ונסיוניו לנקום בעברים על מות אביו הם ששבה 3600 חבירו והביאם למצרים לעבדים,ואחר כך הביא 90000 שבוים הארצות שונות כעבדים,שיחליפו את העברים.



1395לפנהס=אחרי שכבשו את רוב עבר הירדן,פולשים בני ישראל בהנהגת יהושע
 לכנען ומנצחים את רוב הערים
באזור ההר ומחסלים את האמורים והכנענים.המלחמות של תותמוסה ה3 ואמנחוטפ
השני בכנען החלישו מאד את
העממים השונים שישבו שם,לכן נפלו לידי הישראלים.
יהושע חי עד 1370 לפנהס.מכתבי עמרנה מתארים את תלונותיהם של מלכי
הערים בכנען כמו ירושלים וגזר על
החבירו שהם העברים בעוד שהפרעונים המצרים שאמורים לשלוט באזור
 לא מצליחים לסייע להם כלל וכלל
.שעבודם של העברים על ידי כושן רשעתים מלך ארם נהרים למשך 8 שנים
 מראה גם על חולשת מצרים באותו זמן.
מלך ירושלים מתלונן על על שכם שסיעה לחבירו הם העברים ובאמת
רשום שיהושע אסף את העם בשכם אך לא מצוין שכבש אותה.
המקרא מצין מפורשות את כריתת הברית של הגבעונים עם העברים למשל.
מכתבי עמרנה,שהם מכתבים בין הפרעונים המיצרים לבין הלורדים
ששלטו למענם בכנען ,מגיעים מאותם ערים בדיוק שספר שופטים מצין
שלא נכבשו עדין על ידי הישראלים.ערים כמו ירושלים,חצור,לכיש,ומגידו.
ערים אלו ישבו על הדרך הראשית בין מיצרים ולסוריה,וכיבושם על ידי הישראלים
 היה מזמין תגובה מיצרית שספק אם הישראלים היו יכולים
לעמוד בה.
המלכים השונים מתחננים לפרעוני מיצרים לשלוח את צבאם אחרת
העפיר-חבירו ישתלטו על כל הארץ.

1362 לפנהס=עתניאל בן קנז השופט הראשון משחרר את העיברים
מידי הארמים למשך 40 שנה עד1330לפנהס.
זהו זמנו של הפרעון אחנתון שכמו אביו לא התענין לסייע לנתיניו
 רוזני כנען מידי החבירו.

1330 לפנהס=שעבוד למואב ל18 שנה.היה זה זמנו של הפרעון תותנרעמון
ואחריו אי שהיה סורי או אפילו כנעני.יתכן ששלטונם של המואבים על העברים
 התאפשר בגלל הקירבה השמית לפרעון הזה.
1312 לפנהס=אהוד בן גרא מחסל את המואבים ושולט בשלום במשך 80 שנה
עד 1250לפנהס.
בזמן זה המצרים נלחמים בחיתים על השליטה של כנען
וסוריה.סטי ה1 ובנו רעמסס השני פועלים רבות באזור אך נראה שהם פועלים
רק באזור החוף הפיניקי והפלישתי אשר לא היה בידי העברים עדין.חוץ מזה ידוע
שתקפו את המדינים ואת אדום ומואב וכן את יריחו וירושלים,כלומר אויבים מנוצחים
של ישראל ולא את ישראל.גם בית שאן נתקפת,וגם היא לא לא נושבה עדין בידי העברים,
כלומר ששני פרעונים תקיפים אלו או שקיבלו מנחה מהעברים או שנעזרו בשיתוף הפעולה
שלהם נגד החיתים.

1250 לפנהס=שעבוד ליבין וסיסרא הכנענים עד 1343.
לא ידוע על פעילות התקפית מצרית בזמן הזה אך היה זה
שלטונו התקיף של רעממס השני,לכן יבין וסיסרא היו כנראה נציגי אותו
פרעה באררץ והם שעבדו את העברים שאולי
בעבר סיעו לאותו פרעה או אולי לא.

1243לפנהס=שמגר דבורה וברק מנצחים את יבין וסיסרא בסיוע כנענים אחרים,
מה שמוסיף לרעיון שיבין היה טירן ונציגו של המצרים והיה בעיני הכנענים
 עצמם גרוע מהעברים.

1210לפנהס=,שעבוד למדינים והעמלקים.יתכן ומצבת מרנפתח שנכתבה
אחרי שהפרעון דיכא מרד בכנען ורשם
שישראל אין לה זרע ובעצם שם את המדינים והעמלקים לשלוט בארץ בשמו.
כתוב בשופטים שהם לא השאירו כלום לא חמור ושה שור והשחיתו את היבול.
רשום שישראל ידל מידי מדין,דומה מאד לישראל אין לו זרע.

1203לפנהס=גדעון מנצח את המדינים ומשחרר את ישראל ל40 שנה
 עד 1170 לפנהס.

1163לפנהס=אבימלך בן גדעון שולט 3 שנים בתור מלך ישראלי כנעני בשכם.
תקופה זו ,כאמור אחרי מרנפתח איבדו הפרעונים המצרים את יכולתם לשלוט האזור,
אך אחרי שהשקיעו מאמצים כה רבים למוטט את האימפריות החיתית
והמיתנית שהיו בעצם הבסיס לישוב הכנעני בארץ העברים בארץ נשארים
 ללא מתחרים לדומיננטיות שלהם באזור עד לבואם הקרוב של הפלישתים
אשר הובאו על ידי רעמסס השלישי לדרום כנען.אלו היו קרובים אתנית ותרבותית
לפלישתים שחיו תמיד בארץ עוד מימי האבות ובתקופת ההתנחלות,
אך המתישבים החדשים היו מאורגנים יותר
ומפותחים יותר מהעיברים ויתרונם היה ששלטו בסוד חרושת הברזל.

1163-1140 לפנהס=תקופת שפיטתם של תולע בן דודו של אבימלך
 ויאיר הגלעדי שכנראה שפטו באותו זמן ולא ברור מה עשו .

1140לפנהס=העמונים והפלישתים משעבדים את ישראל עד 1128
שאז משחררה יפתח  הגלעדי ושופט 6 שנים.

1122 לפנהס=אחרי מות יפתח שבו הפלישתים לשעבד את ישראל,
כנראה שארבעת השופטים הבאים שפטו באותו
זמן באזורים שלא היו בשליטתם המלאה של הפלישתים כמו אבצן מבית לחם
 הגלילית אילון הזבולוני ועבדון בן הלל  ,בעוד ששמשון הגיבור שפט ב20 שנה
 האחרונות של התקופה לפני עלי הכהן ותקופתו היתה תחת שעבוד
הפלישתים .עם מותו פגע אמנם קשות בפלישתים אך
 התוצאה היתה ששבט דן נאלץ להגר צפונה.

1087 לפנהס=שפיטתו של עלי הכהן.במשך 40 שנה  הישראלים נלחמים בפלישתים .
בזמן הזה עלי הכהן מטפח את שמואל הנביא כממשיכו ויתכן שהמלחמה בין
שבטי ישראל לשבט בינימין קרתה באותו זמן .אחרי שארון הברית נופל
בשבי נפטר  עלי הכהן ושמואל שעולה אחריו מתבקש על ידי העם להמליך
 מלך על העל והוא ממליך את שאול.

1047לפנהס=שאול המלך.נלחם בעמונים והפלישתים עד מותו בידי הפלישתים.
הוא מאחד את 12 השבטים למדינה אחת =ממלכת ישראל.

1007לפנהס=דויד המלך,מנצח את כל שכניו ובעיקר את הפלישתים
 ומעולם עוד לא ירימו ראש נגד העברים
ומשעבד אותם,אדום עמון מואב ועמלק ימשיכו להיות כפופות לעברים עד
 סוף התקופה הישראלית.ירושלים נהית בירת הממלכה.

967לפנהס=שלמה המלך.שולט על ארץ גדולה מנהר הפרת בצפון עד מצרים.
בונה את המקדש הראשון.
קושר קשרים מדינים וכלכלים עם הצידונים והמצרים אשר מעשירים מאד את הממלכה.

960לפנהס=שלמה המלך מסיים את בנית בית המקדש הראשון
בירושלים 480 שנה אחרי יציאת מצרים.

 
2:הבעיותיות בטענה הזאת היא שכמובן שלא כולם מאמינים באלוהים,
ולכן הטיעון של אירוע היסטורי כלשהוא כאקט אלוהי איננו נחשב בעינהם
לאירוע היסטורי מלכתחילה.
ישנם חוקרים שמנסים ל"אמת" את יציאת מיצרים ואת מכות מיצרים
 באסונות טבע שונים,דבר שיתכן מאד.
הנסיון הכי מפורסם הוא כאמור הנסיון לראות במכות מיצרים כחלק מההשפעה השלילית
 שנוצרה מהתפרצות הר הגעש באי היוני סנטוריני שהתרחשה כנראה ב.1600
תיארוך זה גם מתאים עם תיאוריה אחרת שיכולה להיות אפשרית שכן היא מתאימה
 גם לתיארוך המוקדם ביותר של הריסת יריחו.
התיאוריה שלנו מתבססת על התיארוך המאוחר של שריפת יריחו,
אך הדבר החשוב הוא שלדעתי יציאת
מיצרים היא האירוע הכי חשוב שקרה לעם ישראל מאז הולדתו,
ולכן אם היו אלו אסונות טבע הרי שלא היו  אלה מעשי אלוהים.
דבר נוסף הוא השאלה אם היו אלו אסונות טבע,למה לא פגעו רק במיצרים
ולא גם בעיברים?
בכל אופן התאוריה שמקדימה את יציאת מיצרים לבערך 1570 היא מענינת מאד:
יציאת מיצרים
התאריך הכי מאוחר שמתעד את הריסות יריחו הוא 1530 לפנהס,
אם כן יציאת מיצרים התרחשה 40 שנה לפני כן,ב1570 לפנהס.
לדעתי,
יציאת מיצרים קרתה בסוף ימיה של השושלת ההיקסוסים ובעצם הפרעה המרושע
 ששיעבד את העיברים וציוה להשליך
ליאור את הבנים לים,וגם ממשיכו היה בעצם מלכים היקסוסים שאיננו יודעים רבות
 עליהם ועל הנעשה במצרים בזמנם.
השושלת ההיקסוסים עלתה בערך ב1650 לפנהס קצת אחרי מותו של יוסף ולכן נאמר,
שעלה מלך שלא ידע את יוסף.
ידוע שמאז תחילת השיעבוד שבאותו זמן נולד משה רבינו,
עברו 40 שנה עד שברח משה רבינו למדבר ועוד 40 שנה עד שניצב מול פרעה.
שני מלכים היקסוסים ידועים שמלכו כל אחד 40 שנה.
קיין ואפוסיס.אפופיס היה הפרעה של יציאת מיצרים.
המלך האחרון של ההיקסוסים,קמודי,עלה כנראה אחרי יציאת מיצרים.
בעצם יציאת מיצרים גרמה לנפילת השושלת ההיקסוסית ולעלית השושלת
  ה18 המיצרית.
מכות מיצרים היו מכות טבע שנגרמו בגלל חוסר היציבות שנגרמה לאיזור בגלל
 התפרצות הר הגעש בסנטוריני,וקריעת ים סוף היתה בעצם תוצאה של
 רעידת אדמה ששינתה את שיפוע  רצפת המים ויצרה איזור רחב יחסית שבו אפשר
לעבור במשך כמה שעות ובזמן הזה  עברו בני ישראל בתווך וכשנכנסו פרעה וחילו
 היתה רעידת משנה שהנמיכה את
שיפוע קו המים והמים חזרו בבת אחת והטביעו את המיצרים.
אובדן חיל כל כך גדול בים גרם להיחלשות ההיקסוסים ולנפילתם בידי המיצרים בדרום.
בני ישראל נודדים במדבריות מסביב לארץ ישראל 11 שנה אחרי יציאת מיצרים
עולה השושלת ה18 למיצרים בראשות
עמוסה בערך בשנתו ה19.
בשנתו ה20 ו21 הוא משתלט על ארץ ישראל וסוריה ונלחם בהיקסוסים שברחו ממיצרים.
אם כן אם עמוסה עלה ב1550 לפנהס הרי שמסעו לכנען היה ב1530 לפנהס.
יתכן שבני ישראל נמנעים מלהיכנס לארץ מאותה סיבה,
שהרי כשיצאו מהארץ מיצרים לא שלטה בכנען ועכשיו היא כן.
אך התיאוריה אומרת שיהושע חדר עם בני ישראל לארץ כנען מיד אחרי המסע
של יעחמס ובגלל זה הצליח לנצח הרבה
מהכנענים אך נסוג מכמה מקומות ולא ירשם כדי לא להסתבך עם המסע
 השני של יעחמס בארץ.
אם כן,עמוסה החליף את קדומי ב1559 לפנהס,ושלט עד 1525 לפנהס.
ממשיכו אמנחוטפ הראשון לא פלש לארץ ישראל אך כנראה מרותו על הארץ נשמרה,
אין ספק שהמלחמות בין עמוסה
להיקסוסים גרמו לנזק רב בארץ ישראל.
אמנחוטפ שולט 21 שנים,כלומר עד 1506 לפנהס.
בני ישראל חודרים לארץ ישראל ממזרח ב1530 לפנהס ומחריבים את יריחו
 וכובשים בעיקר את איזור ההרים אך לא
משתלטים על אף עיר מרכזית באזור דרך המלך כמו מגידו,אפק,
גזר,חצור ולכיש. מכיון שערים אלו היו חשובות ביותר
למיצרים וכיבושם היה מזמין מלחמה עם המיצרים.
יהושע כובש את חלק הארץ השונים ומנהיג את העם ומחלקם לנחלות לשבטים
במשך 28 שנים,כלומר עד 1502 לפנהס
בזמן הזה,מ1506 עולה תותמוסה הראשון ושלט עד 1493 לפנהס וידוע
שערך גם מסע בארץישראל אך כנראה שרק
עבר בה בדרכו להלחם במיתני,לכן לא היה לא זמן להלחם עם בני ישראל באיזור ההר.
ממשיכו,תותמוסה השני שולט 14 שנה עד 1479 לפנהס חוץ ממלחמותיו בסוריה
 ופשיטות שעשה נגד הבדואים 
לא ידוע על פעליותיו בארץ ישראל,אך כנראה שבסוף תקופתו בני ישראל
שועבדו לממלכת מיתני,בתנך היא נקראת כושן רשעתים.
השיעבוד היה 8 שנים,ממות יהושע ב1502 ועד 1494 לפנהס.
עתניאל בן קנז מושיע את העם והארץ שוקטת 40 שנה עד 1454לפנהס.
ממשיכו של תותמוסה השני היה המלכה חטשפוסט שמלכה 22 שנים כלומר עד
1458לפנהס.
3.הבעיתיות בטענה הזאת היא שהיא מציבה את הפעילות של יהושע,
הכובש הכי נודע בארץ ישראל והכי תקיף מבין
 השופטים וגם הכי מוצלח בתווך שבין שני פרעונים תקיפים ביותר שלפחות אחד מהם
 לפי התיאוריה שלנו היה רצון לנקום בבני ישראל.לא ברור לגמרי מה היתה רמת השליטה
של המיצרים בארץ ישראל בסוף ימיו של תותמוסה השלישי ובתחילת ימיו של אמנחוטפ השני.
ידוע שאחרי מותו של תותמוסה השלישי היו מרידות כנעניות וסוריות  נגד המיצרים.
אך אמנחוטפ מצין רק את העיר שמש
אדם בגליל התחתון כעיר שניסתה להלחם בו בדרכו להלחם במיתני.
במסעו השלישי דיכא מרידות בשרון ובעמק יזרעאל.
אם כן לא נראה שאמנחוטפ ניסה לפגוע בגבעות והערים ביהודה ושומרון שהיו יחד
 עם עבר הירדן עיקר אזור ההתישבות העיברי.
אך ישנם טענות שהסיבה שאמנחופטפ לא מזכיר את יהודה ושומרון היא בגלל
 שמלכתחילה לא היו שם עיברים באותו זמן אם בכלל.התיאוריה שלי אומרת שלא
 רואים תיאור של אף פרעון פוגע וכובש ערים או כפרים ביהודה ושומרון לא תותמוסה
והשלישי לא אמנחוטפ ולא סתי הראשון ולא רעמסס השני.
מדוע?

4"הבעיתיות בטענה הזאת היא שאמנם ידוע שתותמוסה השלישי גנז או השמיד
 כל פיסת מידע על קודמתו,הפרעונית
חתפושת שהיתה העוצרת שלו כשהיה ילד אך לא ברור למה בדיוק
 ותהיה זאת רק הנחה לאמר שהוא גם השמיד כל פיסת מידע על יציאת מיצרים.המיצרים באופן כללי וגם האשורים והבבלים לא טרחו לתעד תבוסות שלהם היו אפילו מיקרים
בוטים שבהם תיעדו תבוסות שלהם כנצחונות לכן קשה לראות אינטרס
 כלשהוא שהפרעונים בעצמם יתעדו את יציאת
מיצרים.
ההנחה המרכזית תהיא שמכיוון שיציאת מיצרים התרחשה בימיה של חתפושט,
כאשר השמיד תותמוסה השלישי את התיעוד עליה ועל תקופתה השמיד
גם תיעוד על יציאת מיצרים.
פפירוס אפויר הוא כנראה העדות היחדה שמיתן ליחס אותה כעדות מיצרית
 ליציאת מיצרים.

5:הבעיתיות בציון השנים הללו היא שהתיאוריה שלי מניחה שאחרי כל שופט נאמר
 שהארץ שקטה ככה וככה שנים והכוונה היא שאותם ככה וככה שנים כוללים בתוכם
את שנות השיעבוד,זאתי בעצם הדרך היחידה להכניס את כל תקופת השופטים לתווך
 שבין המאה ה15 לפנהס לבין המאה העשירית לפנהס.
התיאוריה המוקדמת ביותר שמניחה שיציאת מיצרים קרתה ב1570 לפנהס היא היחידה
שיכולה בעצם להכיל את כל תקופת השופטים כאשר 40 שנות שלום הם 40 שנים ו18 שנות
 שיעבוד אינם כלולים בתוכם.הבא נראה זאת שוב:


התאריך הכי מאוחר שמתעד את הריסות יריחו הוא 1530 לפנהס,
אם כן יציאת מיצרים התרחשה 40 שנה לפני כן,ב1570 לפנהס.
לדעתי,
יציאת מיצרים קרתה בסוף ימיה של השושלת ההיקסוסים ובעצם הפרעה המרושע
 ששיעבד את העיברים וציוה להשליך ליאור את הבנים לים,וגם ממשיכו היה בעצם
מלכים היקסוסים שאיננו יודעים רבות עליהם ועל הנעשה במצרים בזמנם.
השושלת ההיקסוסים עלתה בערך ב1650 לפנהס קצת אחרי מותו של יוסף ולכן נאמר,
שעלה מלך שלא ידע את יוסף.
ידוע שמאז תחילת השיעבוד שבאותו זמן נולד משה רבינו,
עברו 40 שנה עד שברח משה רבינו למדבר ועוד 40 שנה עד שניצב מול פרעה.
שני מלכים היקסוסים ידועים שמלכו כל אחד 40 שנה.קיין ואפוסיס.
אפופיס היה ההפרעה של יציאת מיצרים.
המלך האחרון של ההיקסוסים,קמודי,עלה כנראה אחרי יציאת מיצרים.
בעצם יציאת מיצרים גרמה לנפילת השושלת ההיקסוסית ולעלית השושלת
  נ18ה המיצרית.
מכות מיצרים היו מכות טבע שנגרמו בגלל חוסר היצובות שנגרמה לאיזור
 בגלל התפרצות הר הגעש/ בסנטוריני,וקריעת
 ים סוף היתה בעצם תוצאה של רעידת אדמה ששינתה את שיפוע 
רצפת המים ויצרה איזור רחב יחסית שבו אפשר
לעבור במשך כמה שעות ובזמן הזה  עברו בני ישראל בתווך וכשנכנסו פרעה
וחילו היתה רעידת משנה שהנמיכה את
שיפוע קו המים והמים חזרו בבת אחת והטביעו את המיצרים.
אובדן חיל כל כך גדול בים גרם להיחלשות ההיקסוסים ולנפילתם בידי המיצרים
 בדרום.
בני ישראל נודדים במדבריות מסביב לארץ ישראל
י11 שנה אחרי יציאת מיצרים עולה השושלת ה18 למיצרים בראשות
 עמוסה בערך בשנתו ה19.
בשנתו ה20 ו21 הוא משתלט על ארץ ישראל וסוריה ונלחם בהיקסוסים
שברחו ממיצרים.אם כן אם עמוסה עלה ב1550
לפנהס הרי שמסעו לכנען היה ב1530 לפנהס.
יתכן שבני ישראל נמנעים מלהיכנס לארץ מאותה סיבה,שהרי כשיצאו מהארץ
מיצרים לא שלטה בכנען ועכשיו היא כן.
אך התיאוריה אומרת שיהושע חדר עם בני ישראל לארץ כנען מיד אחרי המסע
 של יעחמס ובגלל זה הצליח לנצח הרבה
מהכנענים אך נסוג מכמה מקומות ולא ירשם כדי לא להסתבך עם המסעי השני
של יעחמס בארץ.
אם כן,עמוסה החילף את קדומי ב1559 לפנהס,ושלט עד 1525 לפנהס.
ממשיכו אמנחוטפ הראשון לא פלש לארץ ישראל אך כנראה מרותו על הארץ נשמרה,
אין ספק שהמלחמות בין עמוסה
להיקסוסים גרמו לנזק רב בארץ ישראל.
אמחוטפ שולט 21 שנים,כלומר עד 1506 לפנהס.
בני ישראל חודרים לארץ ישראל ממזרח ב1530 לפנהס ומחריבים את יריחו
 וכובשים בעיקר את איזור ההרים אך לא
משתלטים על אף עיר מרכזית באזור דרך המלך כמו מגידו,אפק,גזר,חצור ולכיש.
מכיון שערים אלו היו חשובות ביותר למיצרים וכיבושם היה מזמין מלחמה עם המיצרים.
יהושע כובש את חלק הארץ השונים ומנהיג את העם ומחלקם לחנחלות לשבטים
 במשך 28 שנים,כלומר עד 1502
לפנהס.
בזמן הזה,מ1506 עולה תותמוסה הראשון ושלט עד 1493 לפנהס וידוע שערך
 גם מסע בארץ ישראל אך כנראה שרק
עבר בה בדרכו להלחם במיתני,לכן לא היה לא זמן להלחם עם בני ישראל באיזור ההר.
ממשיכו,תותמוסה השני שולט 14 שמה עד 1479 לפנהס חוץ ממלחמתותיו בסוריה
ופשיטות שעשה נגד הבדואים,לא
 ידוע על פעליותיו בארץ ישראל,אך כנראה שבסוף תקופתו בני ישראל שועבדו
 לממלכת מיתני,בתנך היא נקראת כושן רשעתים.
השיעבוד היה 8 שנים,ממות יהושע ב1502 ועד 1494 לפנהס.עתניאל בן קנז
מושיע את העם והארץ שוקטת 40 שנה עד 1454לפנהס.
ממשיכו של תותמוסה השני היה המלכה חטשפוסט שמלכה 22 שנים כלומר עד
 1458לפנהס.
השקט בארץ לפחות בחלק מהזמן מוסבר על ידי הימנעותה של חטפושט ממסעות מלחמה.
ב1458  לפנהס עולה תות מוסה השלישי ומיד יוצא ל16 מסעות מלחמה שונים בארץ.
כבר ב1458 הוא נלחם בברית כנענית במגידו ומנצחה,דבר שמחליש את בכנענים עוד
יותר לעומת בני ישראל.יתכן מאד
 ששיעבודה של ישראל לידי מואב ל18 שנים מ1454 ועד 1436 לפנהס היה כתוצאה
ממדיניותו תות מוסה השלישי. כאמור ב 1436
משחרר אהוד בן גרא את בני ישראל מידי מואב והארץ שוקטת 80 שנה עד 1356 לפנהס.
כאמור תותמוסה השלישי מולך עד 1425 לפנהס ובנו אמנחוטפ השני שלט עד 1401 לפנהס.
ידוע שערך מסעות נגד מיתני ונלחם נגד עיר כשלהיא בגליל התחתון ללא קשר לעיברים.
ממשיכו תותמוסה הרביעי שלט עד 1391.לא ידוע על התערבותו בכנען.
ממשיכו אמנחוטפ השלישי שלט עד 1353 לפנהס.מלך זה לא התערב בעיני כנען.
מ1356 משועבדים העיברים ליבין מלך כנען ושר צבאו סיסרא שיכול להיות שפעלו
 מטעם אמנחוטפ השלישי.השעבוד
נמשך 7 שנים עד 1349 לפנהס.כלומר כבר בימיו של אחנתון ששלט עד 1336 לפנהס.
אחרי שברק,שמגר ודבורה משחררים את העיברים מידי יבין הארץ שוקטת 40שנה
כלומר עד 1309 לפנהס.
תקופה זאת היתה תקופתם של תות ענך עמון מ1333 ל1323 ,אי ששלט עד
1317 ומומרב ששלט עד 1292לפנהס.
מלכים אלו היו חלשים ולא התערבו בעיני כנען כפי שמכתבי אל עמרנה מעידים.
מ1309 לפנהס ועד 1302 הארץ נכבשת על יד המידינים.גדעון משחררם והארץ
 שוקטת 40 שנה עד
1262 לפנהס.
מ1292 עולה רעממס ה1 עד 1290,סתי הראשון עולה וידוע שפלש לארץ אך
רק נלחם בבית שאן שלא היתה עדין בידי
העיברים.
הוא שולט עד 1279 לפנהס.
מזמן זה עולה רעמסס השני שפלש לארץ ונלחם בחתים.ידוע שעשה מסעות
בכנען אך לא באזורים שהיו מיושבים בעיברים למרות שגם הוא וגם אביו מדוחים
על מגע עם החפירו.
רעמסס שלט עד 1213 לפנהס.ידוע שכרת ברית שלום עם החיתים ב1258לפםנהס.
אחרי מותו של גדעון ב1262 עולה בנו אבימלך ומנסה למשול בכנעון עד מותו
 3 שנים אחכ ב1259 לפנהס.יתכן מאד
ששני האירועים הושפעו אחד מהשני.
תולע בן פועה שפט 22 שנים מ1259 ועד 1237 ויאיר הגלעדי שפט עד 23
שנים עד 1214לפנבס כ
לומר כמעט עד ימיו אחרונים של רעמסס השני.
בני ישראל משועבדים על ידי העמונים ל18 שנה עד 1196 לפנס.
מענין שמצבת מרפנתח מצינית את חורבן ישראל,זראתי הפעם הראשונ
ה שהשם ישראל מופיע במקור חיצוני לא
עיברי.יתכן מאד הפלישת העמונים היתה בעידוד מרנפתח.המציבה נכתבה
בשנתו ה5 של מרנפתח כלומר בשנת
1208 לפנהס במרכז הכיבוש העמוני.
ב1196 לפנהס משחרר את יפתח הגלעדי את ישראל ושולט 6 שנים עד 1190לפנהס.
בנאומו לבני עמון אומר להם שישראל שולטים בהם כבר 300 שנה.אך 1196
 פלוס 300 זה 1496,בערך 80שנה לפני
 יציאת מיצרים ובערך וכ40 שנה לפני כניסת העיברים לארץ.
יתכן שהוא מתכוון לניצחון של אהוד בן גרא על מואב
 בעיגול הכל אופן יש פה נקודה חלשה של התיאוריה.
מרנפתח שלט עד שנת 1203 ואחריו עלה אמנסה עד 1200 ואחריו
סתי השני עד 1197לפנהס.
אחריו שלט סיפתה עד 1191.כולם שליטים שלא התערבו בעיני כנען.
גם טורסט שעלה לשנה בלבד אחכ לא היה פעיל מדי.
סטנקט שלט עד 1186 לפנהס.
אחרי מות יפתח ב1190 שפט איבצן מבית לחם עד 1183 לפנהס.
אחריו שפט אילון הזבולוני עד 1173 לפנהס.
אחריו שפט עבדון בן הילל הפירעותי עד 1165 לפנהס.
רעמסס השלישי שלט מ1186 עד 1155 וידוע שהוא הביא את הפלישתים
לדרום החוף הישראלי.
הכיבוש הפלישתי על ישראל החל ב1165 ועד 1125 כשמ1145 עלה שמשון
 ועם מותו החריב את כוחם לזמן מה.
מנקודה זו ואילך אין אף פרעון שהתיחס בצרה כלשהיא לכנען .
מ1125 עם מותו של שמשון עולה עלי הכהן ל40 שנה עד 1085 לפנהס.
לא ברור כמה זמן שפט שמואל שהוא ממשיכו של עלי.ידוע שדויד שלט 40 שנה
וגם שאול שלט 40 שנה  כלומר שאם נחשב מ967 שנתן האחרונה של דויד פלוס
 80 שנה נקבל 1047 לפנהס כלומר ששמואל שפט בערך 40 שנה או יותר נכון 38
 שנה דבר שאין שום בעיה איתו.
בסך הכל אנחנו רואים שמ960 ועד 1570 ישנם כ610 שנים.כלומר שישנם
130 שנים עודפות בניגוד לידיעה ממלכים שאומרת שעברו 480 שנים בין יציאת
 מיצרים לבנית בית המקדש הראשון.
480 שנה לפני בנית המקדש לפי החישוב שלנו ל1440 שבה ישראל היתה תחת
שעבוד מואב.
אם כן התיאוריה המעינית הזאת מצליחה ליישב עינינים חשובים ביחס לפרעונים
 אך לא מצליחה להתישב עם מה
שכתוב בתנך באופן ספיציפי לגבי תיארוך יציאת מיצרים גם בספירת 480 השנה
 וגם בספרת 300 השנים אך מצד שני מצליחה לישב יפה  את כל השנים של
 השופטים והרווח בינהם בדיוק לפי הכתובים בתנך ומצליחה לישב מסמכים
אריכאולוגים כמו מציבת מרנפתח ומכתבי אל עמרנה אך יש לציין שתיאוריות
אחרות מצליחות באותה מידה ועדין
מצליחות שלשמור על דמיון קרוב ל480 שנה וה300 שנה.
נקודה חלשה נוספת של התיאוריה היא שמציבה את החדירה לארץ בקירבה
רבה מדי לפלישתו של עמוסה הראשון 
 ומניחה תקופת של שלווה דוקא בימי מסעי המחלמה של רעמסס השני.

6:הבעיתיות בטענה הזאת היא שישנם חוקרים שטוענים שהקרבה בין השם
 עפירו לעיברים איננה משמעותית.
לדעתי ,מתוך הסתמכות על התנך,למושג עיברים ישנה משמעות אתנית.לפי התנך,
אבי העיברים הוא עבר שחי 464 שנים וממנו יצאו בני ישראל דרך יעקב,האדומים
 דרך עשיו,המואבים והעמונים דרך לוט,וכן הישמעלים והמידינים ואף
 העמלקים דרך אברהם.אם כן העיברים היו בעצם קבוצה של שוכני מדבר והרים
שהיה להם קשר קבוע עם ארץ
 כנען.בני ישראל דיברו כנראה בשפה דומה להם ואף כתבו באותם אותיות כנראה.
כלומר שגם אם נניח שהמילה עפירו מתארת את העיברים קשה לקבוע במפורש
שהכוונה דווקא לבני ישראל,אך מכיוון ששאר הקבוצות העיבריות ישבו
בעיקר בעבר הירדן המזרחי סביר מאד להניח שהכוונה לבני ישראל בגלל שהם
היו הכי קרובים גאוגרפית לכנענים.
לפי  התיאור של העפירו כמלוכלכים או פראים אפשר להתאים את זה עם שאר
העיברים שהיו נוודים ושוכני מדבר
 והררים אך גם לבני ישראל שהעבירו 40 שנות נדודים במדבר והמשיכו לחיות
אורח חיים נוודי כמה עשרות ואולי מאות שנים גם אחרי חדירתם לארץ כנען.

0 件のコメント:

コメントを投稿